לכינוי "חג החירות" זכה חג הפסח, אבל האמת היא, שהחירות האמיתית קשורה דווקא לחג הסוכות.
במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר ישבו בני ישראל במבנים ארעיים וניידים, הלא הן הסוכות.
המילה 'סוכה' לקוחה מן המקום הראשון בו חנו בני ישראל בצאתם ממצרים, אשר נקרא "סוכות". "ויסעו בני ישראל מרעמסס, ויחנו בסוכות" (במדבר ל"ג, 6).
סוכה היא ניגוד מוחלט לעיר בצורה. הגרים בעיר בצורה חיים בפחד מתמיד מפני פלישה של אויב, והם זקוקים לחומות וקירות חיצוניים כדי לקבל את תחושת הביטחון שלא ניתן לשרוד בלעדיה.
הסוכה, לעומת זאת, מבטאת הרגשה פנימית של ביטחון וחירות. מי שיושב בסוכה, אינו ירא משודדים ואויבים. אמנם קיימת סכנה אמיתית ואובייקטיבית למי שגר בסוכה, אבל למרות זאת הוא מרשה לעצמו לנדוד ממקום למקום כשהוא חשוף לחלוטין, משום שבפנים הוא חש בטוח לגמרי.
סוכות הייתה התחנה הראשונה שבה בני ישראל הרגישו מהי חירות, לאחר ארבע מאות שנה של עבדות.
חג הסוכות חל בעונת הסתיו. כל שנה אנחנו עמלים על הכנת קישוטים, יושבים עם הילדים, גוזרים, משדכים, מדביקים. ואז בא הגשם, ומקבצ'ץ את הכול.
לא יכלו לקבוע את החג הזה לאביב, כשכבר נהיה נעים בחוץ ואין יותר גשם?
אז האמת היא שלא.
יש לישיבה בסוכה דווקא בעונה הזו משמעות רבה.
השהייה בסוכה כשכבר קריר ורטוב בחוץ באה להזכיר לנו, שלא בקלות בא להם, לבני ישראל, החופש הזה. היה שם מסע ארוך, סבוך ומייגע, והיה צורך בדור שלם שיתחלף, כדי לקנות אותו.
יש בה, בישיבה בסוכה, ביטוי לחופש, עם נימה מסויימת של אי נוחות, כדי שלא נשכח כמה מאתגר להגיע למצב הזה, של ביטחון פנימי.
גם אנחנו, כדי להגיע לביטחון פנימי, לחופש פנימי, נדרשים לעמוד בדרך בפני אתגרים רבים, מחסומים, קירות. לעבור פעמים רבות בורות ומהמורות, שיכולים להראות לנו בהתחלה כבלתי אפשריים.
בכותרת הבלוג שלי כתוב המשפט:
הבריאות היא יותר מאשר העדר החולי, בריאות היא חופש.
הבריאות היא יותר מאשר העדר החולי. ברפואה המערבית, אם יש לילד חום, או דלקת גרון, קוראים לזה 'מחלה', והטיפול הנדרש הוא לסלק אותה באופן מיידי.
ההומיאופתיה מסתכלת על היכולת להעלות חום או לפתח דלקת דווקא כעל מצב שמצביע על בריאות. על כך שלגוף יש יכולת להלחם בווירוס הפולש, או בחיידק, או להסתגל למצב הסביבתי החדש שבו נמצא הילד או האדם הבוגר.
באותו אופן, דווקא ילדים שלעולם אינם חולים, לעולם אינם מעלים חום, דווקא הם אלה שמדאיגים את ההומיאופת. דווקא העדר החולי עלול להצביע על כוח חיות חלש... הרי לא ייתכן שילדים אלה אינם פוגשים בחייהם גורמים מחלישים... איך זה שהם אינם מעלים חום, או מפתחים דלקת, או פריחה, או משהו? (לקריאה על כוח החיות מומלץ להכנס לפוסט הבא כוח החיות והיכולת להתגבר על מחלות).
כשהילד בריא וכוח החיות שלו חזק, כאשר האדם הבוגר בריא וכוח החיות שלו חזק, הרי שאז יש לו יכולת להתמודד עם כל מה שיבוא. זוהי הבריאות האמיתית. זהו החופש המוחלט.
באופן הכי סימבולי ומרגש שיכול להיות, גלעד שליט מגיע הביתה בחג הזה. חג סוכות. חג המבטא את החופש הפנימי, הביטחון והחירות. סוף סוף, אחרי יותר מחמש שנים של חושך, אי וודאות ופחד- כל מה שיש בהעדר החופש, הוא יחזור הביתה, למקום שכל כך רוצה לתת לו את כל מה שהוא צריך, ולעטוף אותו בחום אנושי, קירבה ואהבה.
אני מאחלת לו, וגם לנו, שתמצא בתוכנו תחושת החופש במהרה, ושולחת לו, למשפחתו ולאמא שלו חיבוק גדול ומתרגש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה