יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

מה זה השטויות האלה- הומיאופתיה?

 אני לא אדם דתי. גם לא מסורתי. לא שומרת שבת, וגם לא מקפידה מי יודע מה על כשרות.


אני מגדירה את עצמי כ"חילונית מאמינה". זה לא שאני חושבת שאלוהים ברא את כל מה שיש פה בשישה ימים ושהמפץ הגדול כלל לא התרחש.

כאמא לילדים, שכבר התנפצו אצלה במטבח יותר מכוס או צלחת אחת, אני יודעת, שמטבעם של דברים, שכשהם מתנפצים, הם עושים רעש גדול, לכלוך, והמון המון בלגן. לא כל שכן שני גרמי שמיים אדירים שנתקלו זה בזה, או איך שזה לא התרחש. מה שבטוח זה, שהיה פה בלגן לא נורמלי... מים, ושמים, וחושך על פני תהום...

ואיכשהו, נעשה פה סדר מופתי.

תסתכלו על גוף האדם, ה"מכונה שלא תיאמן". מכונה שנוצרת מתא אחד בודד, שהולך ומתחלק למאות אלפי, מיליוני תאים, שלכל אחד מהם יש מקום ברור מאד ומוגדר מאד, ותפקיד ברור מאד ומוגדר מאד, וכל תא ותא יודע בדיוק לאן הוא צריך ללכת, ומה לעשות ומתי, עד רמת דיוק כזו, שהשיבוש הכי קטן גורם לנזק עצום, שאפילו אנחנו: הגדולים, החכמים, הטכנולוגיים המתקדמים, אפילו אנחנו, הרבה פעמים לא יודעים איך לתקן.

החוקיות הברורה והאמונה, שכל המתרחש ביקום הוא בעל כללים ברורים ואינו מתנהל במקריות עומדת גם בבסיסו של המדע המודרני. (שהרי אין טעם לחקור דבר מה שמשתנה כל הזמן באקראיות מוחלטת).

מצד שני, המדע מוגבל לעסוק רק בדברים שמהם ניתן לקבל עדות מוחשית וגבולותיו של המדע נקבעים על-פי רמת הטכנולוגיה שבידנו. ישנם דברים שיישארו תמיד מחוץ לגבולות האלה ומחוץ להישג ידו של המדע.


האם כל הסדר הזה הוא מקרי לחלוטין? אבולוציה סטטיסטית? או שיש איזה כוח עליון, אנרגיית על, שיודעת להניח את הדברים בדיוק במקומם?

אני עוסקת בהומיאופתיה, שהמקטרגים עליה אומרים, שהיא אינה אלא בליל של שטויות, משום שלא ניתן להוכיח דבר וחצי דבר ממנה במעבדה.

ובכן, זה נכון.

באמת אי אפשר להכניס את ההומיאופתיה למעבדה ולהוכיח משהו ממנה שם.
למעבדה אפשר להכניס חומרים. תאים. למדוד כמויות, למדוד משקלים. להתחקות אחרי תהליכים ביו-כימיים.
אבל ההומיאופתיה לא עובדת באף אחד מהמישורים האלה. היא לא עובדת על התאים, ולא גורמת לשום תהליך ביו-כימי כזה או אחר להתרחש.
היא עובדת ברמות האלה, שאותן יותר קשה לנו להבין, כי אנחנו לא יכולים לראות או להריח, ואפילו לא למדוד או לכמת.
הכוח העצום שלה הוא בהמרצת כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף. בהמרצת אנרגיית החיים. מותר כבר להגיד את המילה הזו, 'אנרגיה'?

אני מאמינה שמישהו, או משהו, עושה סדר בכל הבלגן, ושיש איזון בין כל החלקים- שמרכיבים את הכדור הזה לשלם אחד גדול ובין כול החלקים שמרכיבים אותנו, כל אחד ואחד מאיתנו, לאדם אחד שלם.

ביישוב קטן כמו זה שבו אני גרה, בתי הכנסת מאד קרובים זה לזה. וכשאתה עומד במפגש רחובות, אתה יכול לשמוע את הקולות והשירה עולים מכל הכיוונים. ובאמת, לא צריך להיות אדם דתי, כדי שהקולות יחדרו אליך ואפילו ירגשו אותך.     

לא מעט מהתפילה אני לא מבינה,  אבל ישנם משפטים מסויימים, שכל פעם מחדש מהממים אותי בחוכמתה של היהדות, שחובקת בתוכה את כל חוכמת העולם כולו.

מתוך הטקסט של אתמול- אני מאחלת לכם ולי

שיתבטלו מעלינו גזירות קשות ומחשבות שונאינו,
שימחלו לנו כל עוונותינו
שנחתם לחיים טובים של חן, וחסד ורחמים
וכדי שלא נשב פסיביים ונחכה שכל זה יקרה-
ננצור לשונינו מרע ושפתינו מדבר מרמה,
ונזכור שסוף מעשה במחשבה תחילה.




2 תגובות:

  1. כרגיל פוסט מאיר עיניים ומעורר מחשבה - תודה על כתיבתך

    השבמחק
  2. מרתק. תודה רבה עבור פוסט מעניין

    השבמחק