הכול עניין של גנטיקה

אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר של המדע הוא חקר הגנום האנושי. ההבנה העמוקה של מבנה הדי.אן.איי וכל מה שטמון בתוכו. דרך זה ניתן להעריך נטייה למחלות שונות, ואפילו להתנהגויות שונות.

די. אן. איי ותורשה רוחנית

כשילד מגיע עם תסמינים כלשהם לקליניקה, בין היתר אני מחפשת הקשר גנטי משפחתי ושואלת אם למישהו במשפחה- הורים, סבים/סבתות, יש תסמינים דומים או קרובים.

אם ילד סובל מבעיות נשימה, אני תמיד בודקת אם למישהו מהוריו יש בעיות נשימה, או שהיו לו בילדותו.

כך גם עם בעיות אוזניים, אלרגיות, וכל תחום אחר.

על פי הגישה ההומיאופתית, אין הפרדה בין הגוף הגשמי של האדם לבין החלקים האנרגטיים/רוחניים/ נשמתיים שלו, וכמו שישנה תורשה ברמה הפיסית, הגשמית, כך ישנה גם תורשה ברמה הרוחנית.

למה הכוונה?

הנשמה היא התשוקה, הרצונות, החלק ששואף למימוש עצמי

הנשמה היא אותו חלק באדם אשר מקושר לרצונות, לתשוקות, למחשבות, למימוש עצמי, למימוש המטרה שלשמה האדם הגיע לעולם.

אם הנשמה לא מממשת את עצמה, האדם אינו מממש את עצמו, אזי הגוף עלול ליצור מחלה. המחלה הזו יכולה להיות גנטית, ולמעשה, כל זמן שהמטרה לא מומשה, או שלא נעשה התיקון, המחלה יכולה לעבור בין דורות.

העברה בין דורית

 

 

אם ישנו למשל, קושי מסויים במשפחה כלשהי- התמכרות לסמים או לאלכוהול, טראומה קשה שהתרחשה, התעללות מכל סוג שהוא וכו',

ייתכן מצב שבו ישנו קשר עמוק של הזדהות פנימית אצל הילד עם המצב באותה משפחה אליה נולד. למעשה, הקושי עבר אל הדור הממשיך. הילד שבוי באותו קושי רגשי ולא מצליח לשבור תבנית התנהגותית שמשכפלת את עצמה דור אחרי דור.

למעשה, הילד יכול להיות הביטוי הפיסי, הגשמי, של "הקלקול" שעובר במשפחה בין הדורות.

פעמים רבות ניתן לראות את הקשר בין משהו שהתרחש במשפחה שנים אחורה, דורות אחורה, לבין פתולוגיה מסויימת שהילד פיתח.

כמה מילים על המילה "קלקול" שהשתמשתי בה...

מה שאהוב ומקובל אצל האדם, לא מקבל ביטוי פיסי של מחלה.

הדברים הדחויים, הלא מקובלים, אלה שאיתם האדם לא יכול לחיות, שאותם הוא רוצה להרחיק- אלה הם הדברים שיקבלו ביטוי פתולוגי.

והפתולוגיה תהיה באותה עוצמה של הדבר שאותו אנחנו רוצים להרחיק.

הילד "יורש" מאיתנו את החלקים האלה שבנו, במידה ולא טיפלנו בהם. במידה ולא ריפאנו אותם, ואנחנו פעמים רבות נראה עליו את הביטוי הפיסי שלהם.

לכן, כשאתה מרפא משהו בעצמך, אתה למעשה מרפא משהו שהילד שלך לא יצטרך לעבור דרכו.

אתה משחרר אותו מכבלים בין דוריים, מקלקולים קודמים, ומאפשר לנשמה שלו להתפתח ולגדול מעבר לקלקול ההוא.

חג חירות שמח לכולכם,

ורד.