הפרעת קשב וריכוז. הומיאופתיה תעזור או לא?

הפוסט שלי הפעם נכתב בעקבות שאלה שנשאלתי ע"י אמא,  שהילד שלה אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז.

השאלה הציפה נושא מאד חשוב- האם לתת טיפול תרופתי, או ללכת על הערוץ הטבעי.

האמא לא הייתה משוכנעת שהומיאופתיה יכולה לעזור.

היא רצתה להיות בטוחה שהיא לא עומדת לבזבז זמן, לטרטר ולטלטל את הילד בין אין סוף מטפלים, ולנחול בסופו של יום מפח נפש ואכזבה, וממילא להגיע בסופו של דבר לטיפול התרופתי.

כל כך הרבה תחומים טיפוליים. כולם אומרים שהשיטה שלהם תפתור את הבעיה.

איך יודעים מה באמת עובד?

התשובה הכי כנה שאני יכולה לתת היא, שלא באמת יודעים.

צריך להבין את העיקרון, ולנסות.

ישנם המוני ילדים שהומיאופתיה הביאה אצלם לשיפור מדהים ומרגש, וממש הצילה אותם משימוש בתרופות כל ימי חייהם, ולעומתם, ישנם אחרים שלא הגיעו לתוצאות מספקות.

הדוגלים בשיטה הקונבנציונלית אומרים שהפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית, ומכיוון שכך, הדרך היחידה לטפל בה היא ע"י תרופות פסיכיאטריות.

הפרעה נוירולוגית מסוג קשב וריכוז היא אולי לא מסוכנת, אבל מעצם השימוש במילים 'הפרעה נוירולוגית' היא נשמעת מאד מדאיגה, ובקלות אפשר להכניס אותה לקטגוריית התסמינים המכונה "אין מה לעשות".

באותה מידה בדיוק יגידו רופאי הריאות שאסתמה שייכת לדרכי הנשימה, ונשימה זה מאד מסוכן וחייבים תרופות כי "אין מה לעשות".

ולחץ דם זה גנטי ו"אין מה לעשות".

וכן הלאה וכן הלאה.

זה אמנם נכון, שיש תורשה גנטית, אבל תסתכלו למשל על שלושה אחים שלאבא שלהם היה לחץ דם גבוה. אחד מהם אכן סובל מלחץ דם גבוה, אך השניים האחרים לא. איך זה יכול להיות? הרי יש להם את אותם גנים...?

גם במשפחות של הפרעות קשב אפשר לראות לא פעם שלאחד ההורים יש הפרעה, אבל בין הילדים- לא לכולם יש, או לא באותה עוצמה.

המטען הגנטי אמנם קיים, אבל יש סיבה מדוע הוא קיבל ביטוי חיצוני ברמה הפיסית אצל ילד מסויים ואצל השני לא.

אל הסיבה הזו מכוון הטיפול ההומיאופתי.

ברפואה הקונבנציונלית ילד לוקח כדור, והתוצאה מתקבלת מיידית.

 

                                              

בגישה הטבעית זה ממש לא עובד ככה. אין כדור = תגובה.

יש תהליך, ויצירת קרקע פורייה ליצירת והתפתחות התהליך הזה. יש גוף, יש כוחות ריפוי טבעיים של הגוף, ואנחנו צריכים להניע אותם ולעזור להם להגיע לריפוי.

אם בוחרים ללכת בגישה הטבעית, אז צריך לאפשר לגוף את חומרי הגלם שהוא זקוק להם כדי לצמוח, להבריא.

אתה לא יכול לצפות מזרע שינבוט, יצמח ויפרח אם תניח אותו בכוס יבשה.

אתה צריך לתת לו את כל התנאים כדי שהוא יוכל להתפתח: קרקע פורייה, השקיה, תאורה במידה הנכונה, מזג אויר מתאים.  

בדיוק אותו הדבר זה עובד גם כאן. יש לתת את כל "חומרי ההזנה"  לכוח החיות, כדי שהוא יוכל לטפל בבעיה.

המפתח להצלחת הטיפול בגישה הטבעית היא ליצור משולש. שלוש צלעות טיפוליות, שתומכות זו בזו וביחד בילד.

1.     טיפול הומיאופתי - יניע את כוח החיות לרפא את הילד. זה המנוע.
2.       תזונה נכונה - כזו שגם תספק את מרכיבי המזון הנכונים לפעילות של המוח, הריכוז, מערכת העצבים ומערכת העיכול.  ובו זמנית תפחית במרכיבים שגורמים לתנודות קיצוניות במאזן הסוכר בגוף.
3.        טיפול התנהגותי- רגשי, שיהווה אימון וחיזוק החזקות של הילד. זה יכול להיות play therapy, או art therapy, או רכיבה טיפולית, או אומניות לחימה, או כל דבר אחר שתואם את אופיו ותחומי העניין של הילד.

 

כמה זמן זה לוקח?

מניסיוני צריך משהו כמו חודשיים כדי לבחון אם יש שיפור ואם אנחנו בכיוון הנכון.

מכיוון שכך, ממש עכשיו, עם תום שנת הלימודים והכניסה אל החופש הגדול, נפתח חלון הזדמנויות שבו אין לחץ של המערכת על המשפחה לתת לילד תרופות, והחודשיים האלה הם גם בדיוק פרק הזמן הנדרש כדי לבחון את הדברים.

מזמינה אתכם לקבוע פגישה ולנסות.

בנוסף, אני מצרפת קישור למאמר שמצאתי עבורכם בנושא תזונה והפרעות קשב וריכוז. משהו שתוכלו להתחיל לעשות בבית, עוד לפני שמגיעים לטיפול.

בדרך כלל זה לא מספיק, אבל זו התחלה.

רגע רגע! לפני שאתם עוברים אל הכתבה, תעצרו רגע בתיבה למטה כדי להגיב לפוסט.

הגבתם?

יופי. אפשר לעבור.

תזונה תומכת לבעלי הפרעת קשב וריכוז