שרשרת התוצאות

אנשים נדהמים כשהם רואים דברים טובים שקורים בחיים של אנשים אחרים: כמה כסף הם מרוויחים, כמה פעמים בשנה הם נוסעים לחו"ל, איך זה שהילדים שלהם כמעט ולא מחסירים ימי לימודים בגלל מחלות, איזה קידום מדהים השכן קיבל בעבודה...

הם נדהמים לא פחות כשהם שומעים על דברים לא טובים שפוקדים ושוב אנשים אחרים: יאללה- שוב הוא פוטר מהעבודה, כל חודש הילד של השכנה לא מגיע שלושה ימים לגן כי הוא חולה, דפקו אותו במס הכנסה...

אתם יודעים איך קוראים לכל הדברים האלה? 

קוראים להם- 'תוצאות'.

 כמה דוגמאות:

מינוס בבנק הוא תוצאה.             

גירושין הם תוצאה.

                                              קידום בעבודה הוא תוצאה.

פיטורים הם תוצאה.

הצלחה בבחינה היא תוצאה.     

כשלון בבחינה הוא תוצאה.

מחלה היא תוצאה.                               

בין אם התוצאה שלילית ובין אם היא חיובית, היא תוצאה.

תוצאה של מה?

של הפעולות שאנחנו נוקטים. או הפעולות שאנחנו לא נוקטים.

למשל, יש לי מכונית חדשה. זו תוצאה.

לתוצאה הזו הובילה סדרה של פעולות: הלכתי לבנק ובדקתי את אפשרויות המימון שעומדות לרשותי. השוויתי בין כמה אפשרויות. ישבתי עם קטלוג ובחנתי את המפרט של הרכב, בחרתי צבע. נפגשתי עם המוכר, חתמתי על חוזה.

מה הדבר שדחף אותי לקבל את ההחלטה איזו מכונית לקנות, באיזה צבע לבחור, לקחת הלוואה או לחסוך כסף?

מה שדחף אותי זו ה הרגשה.

ההרגשה שהייתה לי בהקשר לרכישת המכונית החדשה, או ההרגשה שהייתה לי בקשר למכונית הישנה שלי, או ההרגשה שדמיינתי שתהיה לי ברגע שאשב על המושב של המכונית האדומה החדשה והנוצצת שלי, עם הריח הזה של הניילונים מהריפוד.

ומה הדבר שהשפיע על ההרגשה הזו שלי?

לדבר הזה קוראים גישה.

איך אני בכלל תופסת את העולם הזה של המכוניות? מה הגישה שלי ביחס לנהיגה במכונית חדשה לעומת מכונית ישנה? האם זה חשוב לי? אולי זה לא חשוב לי בכלל ורק חשוב לי שתתקיים עבורי הפונקציונליות של מכונית...

את הגישה שלי לנושא יוצרות המחשבות שלי.

חשבתי על מכוניות, חשבתי על אנשים שיש להם מכונית חדשה, חשבתי על אנשים שיש להם מכונית משומשת, חשבתי על איך אלה נתפסים בעיניי לעומת איך אלה נתפסים בעיניי, חשבתי על מה בעצם אני צריכה מהמכונית הזו, חשבתי על כמה כסף היא תעלה לי ואיך אני מגייסת אותו, ועל עוד המון דברים בהקשר הזה.

ועל כל מה שחשבתי על כל אחת מהנקודות האלה השפיעו ה אמונות שלי.

האמונות שלי ביחס לאנשים שקונים מכוניות חדשות. האמונות שלי על אנשים שנוסעים במכוניות משומשות. האמונות שלי ביחס ליכולת שלי לגייס את הכסף, או אי היכולת שלי לגייס את הכסף.

ואיך נוצרו האמנות שלי?

אלה הן פועל יוצא של החינוך שקיבלתי, המידע שאני חשופה אליו, הסביבה שבה גדלתי ושבה אני חיה היום, אירועים שהתרחשו בחיי, התרבות שאליה אני שייכת.

וכל האמונות שלי, עבורי הן האמת, ואני צודקת בה ב 100%! בעיניי, לפחות...

גם האמונות שלך הן האמת. שלך.

אי אפשר להתווכח עם בן אדם על האמונות שלו. גם אם אתה חושב אחרת ממנו.

אם אתה חי באמונה שאתה לא חברתי, או שאתה לא יכול, או שאצלך זה אחרת, או שזה תורשתי, או שאין לזה פתרון ואין מה לעשות, אז זה לא יעזור לי גם 100 שנה לכתוב על זה, לנסות להסביר את זה, או לנסות לשנות את זה.

אז כל מה שאני מבקשת שתיקחו מהפוסט הזה, זה שאין דבר כזה "ככה זה" או "אמת". (אמת יש רק אחת, אגב, ועל פי הקבלה היא קשורה לעולמות יותר גבוהים מזה שלנו פה. אבל לא נכנס לזה כרגע).

אם התוצאות שאתם פוגשים לא מוצאות חן בעיניכם- אין לכם מספיק כסף, אין לכם מספיק שמחה, אין לכם מספיק בריאות,

אני רק מבקשת שתפתחו מודעות לזה שאלה הן תו-צ-אות! אלה אינן סיבות!

ותפתחו את הדלת לאפשרות, שאולי רק אולי, ישנה אמת נוספת.

לכו עם השרשרת אחורה:

תוצאה ← פעולה ← הרגשה ← גישה ← מחשבה ← אמונה

ואז תתחילו לחשוב במונחים כמו- מאיפה זה בא? מה ההיסטוריה של זה? למה אני מרגיש ככה?

אחר כך אפשר יהיה להתחיל לחשוב- "אוקיי, איך אני משנה את זה?"

תיבת התגובות שלמטה היא המקום שלכם. תשתמשו בה!