תחרות מתכוני פשטידות ללא אלרגיה יוצאת לדרך!

אתמול בערב נפגשנו ג'וד ואנוכי, כדי לצלם סרטוני וידאו, שבהם אנחנו עונות על השאלות ששאלתם אותנו בסקר של שבוע שעבר.


לא היה לנו קל, לג'וד ולי, לעמוד מול המצלמה ולדבר. יש משהו בנוכחות של המצלמה שגורם לך לקפוא, ולשכוח את כל מה שרצית להגיד, אפילו אם מדובר בנושא שהכי יושב אצלך בבטן.


רצינו גם לתת ערך, וגם שזה ייראה אותנטי, לא ערוך מידי, לא "סטודיואי" מידי. פשוט לדבר.


את התוצאה אתם תוכלו לראות במהלך השבוע. אני יכולה לספר שהיו הרבה קטעי "פספוסים" מצחיקים. אבל לא בטוח שאת אלה נשחרר לאוויר. אולי פעם, נראה. לפי ה"מוזה".


בינתיים, אני רוצה לשתף אתכם בהחלטה אחת שקיבלנו, כדי להכניס אתכם לאווירה.


אנחנו מכריזות בחגיגיות ובשמחה, על פתיחת תחרות המתכונים הגדולה!!!

אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו, כאן בבלוג, בתיבת התגובות למטה, מתכונים של פשטידות נטולות אלרגנים.


כדי להקל עליכם, אנחנו לא מבקשות מכם כאלה שאין בהם אלרגנים בכלל, אלא עשינו לכם "הנחה".


הפשטידות שאנחנו מבקשות יכולות להכיל מה שאתם רוצים, אבל הן צריכות להיות נטולות קמח (גלוטן) וחלב ומוצריו.

מה ייצא לכם מזה?


קודם כל, יהיה פה אוסף נחמד של פשטידות שנוכל כולנו לאמץ לאוסף המתכונים הביתי שלנו.


ובנוסף, המתכון המנצח יזכה את בעליו המאושרים בהשתתפות חינם            


                     בסדנה לריפוי טבעי של אלרגיות!!!!

אז קדימה, בואו נתחיל!                                      





שיהיה לכולכם שבוע מוצלח ונעים,


ורד.

סקר לקראת סדנת ריפוי טבעי של אלרגיות

קצת על מוצרי חלב

אומרים שאין כמו מראה עיניים, ואני מוסיפה על זה-

כשיש לך מסר ברור, לא צריך להרבות במילים.

אז השבוע, אני רוצה לחלוק איתכם סרטון בן 6 דקות, שנשלח אליי במייל לפני כמה ימים.

הסירטון עוסק בחלב ומוצריו, ומראה את הגישה הגורסת שיש בהם נזק רב לבריאותינו.
גישה זו הולכת וצוברת תאוצה, ונשמעת יותר ויותר.

בקליניקה שלי, אני בדרך כלל לא נוהגת להוריד אנשים מצריכת מוצרי חלב,
אלא אם כן מדובר בילדים שסובלים מאלרגיות קשות, ושרגילים לאכול כמות נכבדה של חלב ומוצריו.

במקרים כאלה, זה כמעט טרוויאלי שכדאי להפחית ואפילו להימנע לחלוטין.

ישנה סברה, שמוצרים של חלב עיזים עדיפים.
אז בעניין זה אני אומר, שעקרונית זה נכון, כיוון שחלב עיזים דומה יותר בהרכבו לחלב אם,
ולכן הוא יותר קל לנו, המין האנושי, לעיכול.
אבל גם פה, אם מדובר באדם שסובל מאלרגיות, עדיף להימנע לחלוטין, גם ממוצרי חלב עיזים.
ולא, אל תחליפו את זה בסויה ( על סויה נדבר בפעם אחרת. רק שתדעו, בינתיים...)

כחובבת גבינות אומר, שלוותר לגמרי זה ממש לא פשוט, ובהחלט לא כייף.
מה עוד, שבכל בית קפה, ארוחת בוקר ישראלית מבוססת על פלטת גבינות טעימות,
שבדרך כלל גם נחשבות לאיכותיות (אם הלכתם על בית קפה שווה).

וזה כך גם בכל בית מלון, בכל אירוח (כמעט לא תמצאו פשטידה שאין בה גביע של קוטג', גבינת צאן, גבינה מלוחה או שמנת).

ומה לגבי חג שבועות? נזרוק את כל המסורת לפח?

הגישה הפרטית שלי אומרת, שמי שיודע שהוא רגיש, שיימנע לחלוטין.
מי שחושד, שיבדוק- ואם ירגיש הטבה, שיימנע.
כל השאר, שכנראה יש להם (ולי) כל מיני תופעות (שכנראה נובעות מזה), אבל שאינם עושים את ההקשר, או מעדיפים להעלים עין (קצת כמוני....), לכו על כלל האצבע המנחה אותי, לפחות, בכל דבר.

הכלל הזה נקרא מידתיות.


לגוף שלנו יש מערכות שיודעות לסלק החוצה זבל.
חשוב רק לא להעמיס עליהן יותר מידי, אחרת הן לא יעמדו במשימה, ואז נתחיל לראות כל מיני מחלות.

אז אם אתם ממש חובבי חלב וגבינות, תאכלו קצת, מידי פעם, לא כול יום, ולא לבסס על זה את כול הארוחה.

צפו בסירטון, תחליטו אתם מה אתם עושים עם המידע הזה, ותיהנו מכול ביס.

בתיבת התגובות למטה אני מזמינה אתכם לכתוב מתכוני פשטידות שאין בהן מוצרי חלב.

אני אאסוף את המתכונים הטובים שלכם ואשלח באחד הפוסטים הבאים, כך שכולם יוכלו להנות מהם.

שבוע בריא וחמים לכולכם,

ורד

אלרגיות והומיאופתיה- מקרה לדוגמה

הפעם אני רוצה להכניס אתכם קצת אל מאחורי הקלעים, אל העבודה שלי בקליניקה.

ההומיאופתיה מתייחסת לאלרגיות באופן מאד שונה מזה של הרפואה המערבית.

היא אינה מסתפקת במתן תרופות שייקלו על הסימפטומים, אלא מנסה להיכנס לעומקם של דברים, ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה מאד רחבה. הוליסטית.

כדי להבין את הרעיון, אני מביאה הפעם מקרה מהקליניקה. דרך עיקרי הדברים שעלו בשיחת האיבחון, נסתכל יחד דרך זכוכית מגדלת, דרך עדשת המיקרוסקופ של ההומיאופת.

נתחיל מהסבר קצר:

אלרגיה היא תגובה לא צפויה ולא רצויה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים נורמאליים לחלוטין אשר רוב בני האדם חיים איתם בשלום וללא כל תופעות. אצל אנשים אלרגיים מתרחשת למעשה "תקלה" במערכת החיסון, אשר מגיבה ביתר כלפי חומרים שונים הנמצאים בסביבתינו.  

כלומר, גם אם נסלק את מה שמעורר את המערכת שלנו היום, הרי שלא טיפלנו בנושא תגובתיות היתר.

לכן, ההומיאופתיה מכוונת לטיפול בסיבות השורש, בתגובתיות היתר, ומנסה להבין מדוע האדם הגיע למצב שבו הגוף שלו מגיב ביתר?                                                                                                      

בשלב הזה אני מזמינה אתכם לחשוב האם אתם מכירים את נושא תגובתיות היתר גם מתחומים אחרים בחיים שלכם, לאו דווקא מבחינה פיסית? האם אתם יכולים להגיד שבאופן כללי שאתם מגיבים ביתר?

ועכשיו למקרה. אני כותבת רק את עיקרי הדברים, ואדגיש את המקומות שמצביעים על תגובתיות יתר. שימו לב, שהמילים שבהם מסופר המקרה הן המילים של המטופלת עצמה, כפי שהיא ניסחה את הדברים.

מדובר באשה שהגיעה בגלל עיטושים שיכולים להמשך יום שלם, נזלת שקופה צורבת, אשר לפעמים מתפשטת לנולזים באוזניים.

עשן סיגריות, ריח של בשמים או נרות וגם מזגנים, מאד מחמירים את מצבה.

בבדיקה של אלרגולוג לא נמצא כלום, וגם תרופות טבעיות שונות שניסתה לקחת לא הועילו.

היא הפסיקה לאכול מוצרי חלב, וגם זה לא הועיל.

לשאלה, מה קרה בזמן שלפני ההתפרצות-

היא סיפרה, שסבתא שלה נפטרה כחודש לפני שזה התחיל. זה היה מאד קשה בשבילה, והסבתא מאד חסרה לה.

עוד היא סיפרה, שהיא מאד קרובה לאבא שלה, ושהיא לוקחת עליו אחריות בכל מובן. לוקחת ללב דברים שאומרים עליו, והרצון שלה לסדר לו את החיים הולך איתה כל הזמן.

בשנתיים האחרונות הדברים לא הסתדרו לה כמו שרצתה, וזה מאד הלחיץ אותה.

המוות של סבתא היה מכה מאד חזקה. היא פחדה על העתיד של אבא שלה, ומה שיהיה איתו. הראש שלה כל הזמן היה עסוק במחשבות- מה יהיה, איך זה ייגמר...

היא מספרת שבאופן כללי אינה אובר- אופטימית.

לדבריה היא קלסטרופובית, וחסר לה אויר במקומות סגורים.

קשה לה בטיסות, בהן היא מרגישה שכואבות לה העצמות. היא חייבת לקום, לזוז, להסתובב, ומרגישה שהיא משתגעת. הצפיפות במטוס משגעת אותה. כנ"ל המחשבה שהיא לא יכולה לרדת מהמטוס מתי שהיא רוצה.

אוהבת חיות קשה.

הכול אצלה זה או שחור או לבן. היא מנסה לסגל גישה יותר חיובית, אבל זה לא בא לה בטבעיות.

כשהייתה בצבא, התנפחו לה הבלוטות בצוואר, ככה "יפה". ממש כמו שק. זה נמשך חודש וחצי לפחות.

בכל יום היא שותה לפחות שבע כוסות קפה.

נותנת שתן המון פעמים ביום.

היו לה מיגרנות, שהיו מלוות בהקאות קשות. כשהיא מקיאה היא נלחצת מהבחילה, ומפחדת שלא תנשום. לדבריה, היא יוצאת מגדרה כשמקיאה.

מבחינת חלומות- כשהייתה צעירה היו לה סיוטים מאד גדולים על נחשים והרבה חלומות על רדיפה.

אפשר לראות בסיפור הזה, שכמעט כל דבר שהיא מספרת הוא "וואו". הכל בגדול:

המילים שבהן היא משתמשת: שחור או לבן, אובר-אופטימית, הסיפור על מערכת היחסים עם אבא שלה.

התחושות שלה: הלחץ במטוס, ההרגשה כשהיא מקיאה, העוצמה בחלומות, ההתנפחות בצוואר, הקפה, השתן.

הכל ב over.

המקרה הזה הוא דוגמה אחת לאיך ההומיאופתיה מחברת את האלרגיה, שהיא תגובתיות יתר, לכל שאר הסיפור של המטופל, ששוזר בתוכו תגובתיות יתר ברמות נוספות של חייו של האדם.

זוהי ההסתכלות ההוליסטית, העמוקה והשלמה, וההומיאופתיה מטפלת בסיפור השלם, ולא רק בהסרת הסימפטום.

סיפורי מקרים נוספים, בפעם הבאה.

בינתיים, אתם מוזמנים להשאיר תגובות, לשאול שאלות, ללחוץ "לייק" ולשתף.

שלכם,

ורד.