בריאות על גג האוורסט

תארו לעצמכם את פסגת האוורסט. הפסגה הכי גבוהה בעולם. עכשיו תארו לעצמכם אפשרות להגיע אליה, לגעת בה. לשבת על גג העולם.

לפני כמה ימים הזדמן לי לשמוע את הרצאתו של דורון אראל, מטפס הרים, הישראלי הראשון שהצליח לכבוש את הפסגה. הטיפוס לפסגת האוורסט הוא מן האתגרים הקשים ביותר שהאדם הציב בפני עצמו.

ישבנו שם, אולם מלא, פעורי פה אל מול סיפורו המעצים והמאלף (גם ב-ע'). סיפור כיבוש הפיסגה הוא סיפור על נחישות, כח רצון והתמדה. מאמץ עילאי, הכרוך בסבל וסיכון גבוהים ביותר, הדורש יכולות פיזיות ונפשיות ומיומנות הנרכשת בשנים של ניסיון. רק 6% מבין המנסים לטפס על ההר מצליחים, ועל כל חמישה שמגיעים לפסגה, אחד לא יורד למטה. זוהי סטטיסטיקה קרה וקשה המבטאת היטב את מהות האתגר.

מכל הסיפורים והתיאורים שדורון חלק איתנו, הפרט שהכי נחרט לי בזיכרון, זה שהיה הכי משמעותי עבורי, הוא הנחישות, שבאה לידי ביטוי בקצב ההתקדמות כשכבר מתקרבים לפיסגה. 60 מטר לפני הפיסגה, אתה לא רואה אותה. אבל אתה יודע שהיא שם. מתקדמים לאט מאד. צעד אחד בכל 15 שניות. עושים צעד אחד, ונחים 15 שניות. האויר כל כך צפוף. החמצן כל כך דליל, שלוקח לגוף 15 שניות מנוחה כדי לאסוף ולגייס כוח לצעד הבא. צעד אחד. 15 שניות. ככה, לאט לאט, צעד אחרי צעד. עד למעלה. עד לפיסגה.

דורון אראל אינו היחידי שכבש יעדים לכאורה בלתי מושגים. גם יוני בן שלום עשה זאת. הוא יצא במאי 2009 רכוב על האופנוע שלו, לבד (!) למסע מהקוטב הצפוני ועד לזה הדרומי. מהנקודה הצפונית ביותר בעולם אליה ניתן להגיע עם רכב: במפרץ-פרודו בצפון אלסקה - ועד לנקודה הדרומית בעולם שניתן להגיע אליה בנסיעה רצופה: אושואייה, בדרום ארגנטינה. 7 חודשים ארך המסע.

למסע נדרשו שנים של הכנה בצורת שיפור מיומנויות: החל בלימוד רכיבת שטח על אופנועים כבדים וכלה ב-18 מרתונים לחישול גופני ונפשי. קורסים במכונאות, עזרה ראשונה וספרדית. 
במסעו הייחודי חווה יוני אירועים קיצוניים, שרד מחלות, תאונות, מעשי שוד, תקלות ומזג אויר קשה ובלתי צפוי. כל זאת במסגרת קשוחה של תקציב ולוחות זמנים.

האדם יכול לעמוד כמעט בכל משימה שיבחר, ולכל אחד מאיתנו האוורסט שלו. זה מתחיל בשאלה "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?" (אפשר, אגב, לשאול את השאלה הזו גם בגיל 40), ועד לשאיפה להגשמה עצמית, וכל מה שביניהם. האוורסט שלך יכולה להיות כל פיסגה שהיא, כל פיסגה, שכאשר תגיע אליה, תוכל להגיד לעצמך "עשיתי את זה". כל מה שנדרש כדי לכבוש אותה הוא לקיחת אחריות, נחישות, התמדה ומחוייבות פנימית.

כולנו רוצים להיות בריאים, אבל כשמדברים על בריאות, רובנו לא חושבים עליה במובנים של מטרה או יעד. במקרים רבים אנחנו מתייחסים לכאב, להפרעה, או לחולי כאל גזרה משמים, כמשהו שחייבים ללמוד לחיות איתו. אבל האמת היא, שבריאות היא בהחלט מטרה ברת השגה, כמו כל מטרה או פיסגה אחרת. בריאות אמיתית מאפשרת לרצות, להבין וליצור. היא המאפשרת את כל השאר. וגם במקרה הזה, כל שנדרש כדי להגיע לשם הוא לקיחת אחריות, נחישות, התמדה ומחוייבות פנימית.

כשאתה 60 מטר מפסגת האוורסט, אתה לא רואה אותה. ההתקדמות עשויה להיות איטית, ואתה לוקח רק צעד אחד בכל 15 שניות. צעד. 15 שניות. צעד. 15 שניות. ואז זה קורה- אתה שם. כמו שדורון אראל קורא לזה- על גג העולם.

<>