יום שבת, 5 במרץ 2011

על אנשים ומכוניות

יש לנו מכונית חדשה, וכמו בכל מכונית חדשה, כך גם בשלנו, מותקנות כל מיני נוריות אזהרה והתראות מהתראות שונות. ככה, אם מתעוררת בעיה כלשהי, אפילו הקטנה ביותר, באחת המערכות של הרכב, נדלקת אחת הנוריות ומודיעה שמשהו לא בסדר. זו דרך גאונית כזו, של יצרן הרכב, לגרום לנו להבין שיש איזו בעיה עם האוטו. כולם יודעים, שאם מתעלמים מהנורית, או שרק מנתקים את חוטי החשמל המאפשרים לה לדלוק, לא רק שהבעיה לא נפתרת, אלא אף מחמירה. ואז, האוטו המשוכלל לא יסתפק רק בנורית, אלא גם ישמיע קולות וצפצופים הולכים וגוברים. אנחנו נוכל כמובן להתעלם ולנתק גם את אלה, אבל אז עולה הסבירות שהמכונית האהובה שלנו תשבוק חיים.    

יודע כל בעל רכב מסור, שהאורות והצפצופים אינם הבעיה של המכונית, אלא רק איתות, רמז, לכך שהתעוררה בעיה במערכת ההפעלה של המכונית.

כמו המכונית, גם הגוף שלנו הוא סוג של מכונה. לא סתם מכונה, אלא אחת כזו, שבכדי להגן על עצמה ולשרוד יש לה יכולת להגיע למצבים קיצוניים, בהם אף מכונה אחרת לא הייתה שורדת.
וכמו המכונית, גם המכונה הזו יודעת לאותת לנו כשיש איזו שהיא תקלה. רובינו טועים לחשוב, שהאיתותים, הסימפטומים, הם המחלה. אבל כמו במכונית, הסימפטומים הם רק הנוריות הנדלקות והצפצופים, והם רק תגובה למחוללי המחלות.
למשל:
החום הוא מאמץ של הגוף לרפא את עצמו מזיהום.
שיעול משמש כמנגנון הגנה לניקוי דרכי הנשימה,
שלשול הוא פעולה חיובית המסלקת גורמים מחליאים במהירות מהמעיים.
ההומיאופתיה מבינה את זה, ולכן ההומיאופת מתבונן מעבר לתלונה שאיתה הגיע המטופל, ולא עושה הפרדה בין הנוריות, המערכות השונות והמנוע.
חשוב להבין, שבדיוק כמו במכונית, כך גם אצלנו, ניתוק הנוריות (=סילוק הסימפטומים) אינו פותר את הבעיה. היא ממשיכה להיות שם, הולכת ומתקדמת, ושמה בסכנה את המכונה כולה. הדבר היחידי שהשתנה הוא, שניתוק הנוריות גרם לזה שלא נשמע יותר את הציפצופים ולא נראה אותן מהבהבות. אבל הסיבה שבגללה הן נדלקו מלכתחילה לגמרי שם, והיא הולכת ומתפתחת.

הגיע אליי לטיפול ילד שסבל מדלקות אוזניים. אלה היו נוריות האזהרה שנדלקו אצלו. מתוך ההבנה הזו, ניסיתי לזהות מהי הבעיה שעליה באות הנוריות שלו להתריע. כדי לעשות זאת, אני "מעלה אותו על הליפט", ומתחילה לחפש ולברר איפה הבעיה האמיתית. כלומר, מלבד ההתייחסות לאוזן, לקחתי בחשבון את  התמונה השלמה- שכללה את סיפור ההיריון, את קווי האופי של הילד, התנהגויות אופייניות לו, מה הוא אוהב לאכול, איך הוא ישן, איך הוא בחברת ילדים אחרים, וכל דבר אחר המייחד אותו. זה ממש כמו להסתכל עם הפנס במוסך על כל הרכיבים השונים ולחפש את הבעיה.
כלומר, מטרתה של התרופה ההומיאופתית היא לתת מענה לבעיה שהתעוררה במנוע, במערכת ההפעלה, זו שגרמה לנוריות להידלק. וכמו במכונית, גם במכונה האנושית, כאשר מטפלים בבעיה, הנוריות אחר כך לא נדלקות.
אז בפעם הבאה שנדלקת אצלכם איזו נורית אזהרה, רגע לפני שאתם מנתקים את הצפצוף המעצבן הזה עם תרופה, כדאי לזכור, שבעצם הנורית מרמזת על תקלה כלשהי במערכת ההפעלה. כדאי לברר מהי, לא?          



3 תגובות:

  1. אהבתי מאוד!!

    הדוגמא שנתת היא מצויינת כי איכשהו כולנו נורא דואגים למכוניות שלנו וקצת פחות לגוף שלנו...

    אני מנסה להסביר את זה לאנשים אבל הם נורא אוהבים לדחוף לעצמם תרופות ולהיות מכשפים ומרפאים...

    פוסט נפלא!

    השבמחק
  2. מירי גלוסקינוס6 במרץ 2011 בשעה 20:38

    מסכימה עם כל מילה, ההשוואה למכונית מאוד חכמה והלוואי שכולנו נדאג לגופנו כמו שאנחנו דואגים למכוניות שלנו

    השבמחק