יום שבת, 29 בינואר 2011

אישיותה של כלנית

לפני כמה ימים השתתפתי בסמינר בן יומיים , שהתקיים בתל השומר, ואשר הועבר ע"י הומיאופת הולנדי, שנחשב לאחד מגדולי ההומיאופתים בעולם. לנסוע לתל השומר בשעות הבוקר המוקדמות זה אומר להיות ה-ר-בההה זמן באוטו. יותר משעתיים של רדיו ללא הפסקה. בין היתר, שמעתי תשדיר שמזמין את כולנו לבקר בדרום. בתקופה זו של השנה הוא מתכסה כולו במרבדי ענק של אדום כלניות מרהיב. בארץ שלנו אין הרבה פרחי בר אדומים, ואולי זו הסיבה שהכלנית גורמת למין ריגוש שכזה כשפוגשים בה.
הכלנית היא פרח מוכר ואהוב. השם כלנית בא מהמילה כַּלָּה, מכיוון שהכלנית יפהפייה כמו כלה ביום חתונתה.
לפרחי הכלנית יש יכולת לבצע תנועות: תנועה של פתיחה וסגירה של הפרח בהתאם לתנאי מזג האוויר, ותנועה של הטיית הפרח כלפי השמש (בדומה לחמנית).
גבעולה של הכלנית התקצר כמעט כל-כולו לכדי פקעת עגולה קטנה, הטמונה ברובה באדמה. ממנה יוצאים העלים והפרחים, הבוקעים את האדמה.
בתחילת פריחתו הפרח נקבי, וכמה ימים לאחר מכן, נפתחים האבקנים והפרח "הופך" לזכרי.
כשאדם מגיע לטיפול הומיאופתי, ההומיאופת מנסה להתאים לו חומר, אשר במהותו הוא דומה למהות של האדם. ישנם אנשים, שמהותם דומה למהות של הכלנית.
למשל, אצל אשה "מטיפוס כלנית", נצטרך לראות תכונות המזכירות את תכונות הפרח- כלומר: נטייה לשינויים (כמו שהפרח משתנה- מנקבה לנזכר, משנה את הכיוון שלו, נפתח ונסגר לפי מזג האויר) שתבוא לידי ביטוי במצבי רוח משתנים, או שהיא מובלת וקל יחסית לשכנע אותה ולשנות את דעתה. היא רגישה לכל השפעה חברתית.
כמו הפרח, היא רכה ועדינה. נפגעת מאד בקלות (כפי שהפרח ייפגע אם ידרכו עליו-אולי בגלל הפגיעות הרבה הוא גדל כל כך קרוב לאדמה, ללא גבעול). מתרגשת מאד, ומאד בקלות.
התחושה המרכזית היא של רכות. כדי לקבל את החום שהיא זקוקה לו, היא עצמה תהיה רכה ואוהבת. היא תלותית, אוהבת חיבוקים, חום ומילים חמות.
היא יכולה לבכות בקלות. מאד מתחשבת. אם היא לא מצליחה להשיג את מה שהיא זקוקה לו, היא תחוש נטושה, כאילו שהיא לבד בעולם (פרח שלא יקבל את התנאים להם הוא זקוק, לא ישרוד).
כמו הפרח, היא חייבת להתכופף לכל משב רוח =כדי לשרוד אני צריכה להיות עדינה ורכה, ולקבל את מרות החזקים ממנה.
היא יכולה להיות כנועה וצייתנית. כמו הפרח, היא נותנת תחושה שפשוט בא לך לחבק אותה.
חיפשתי עבורכם דוגמה שתמחיש איך זה נראה הלכה למעשה, ומצאתי אותה כמובן בבית האח הגדול. אני מרותקת למיגוון הדמויות והטיפוסים שגרים שם, ולפנימיות המתפרצת בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. אני צופה,ומנסה להבין איזו רמדי (תרופה הומיאופתית) מתאימה לכל אחד מהמשתתפים. נקודת המבט הזו מאפשרת להבין הרבה התנהגויות ומאיפה אנשים מונעים.
סיון מייצגת בעיניי את האנרגיה של הכלנית.
היא יפיפייה, אינטילגנטית, נשית, רכה ועדינה, אפילו שברירית. יש לה קושי להחליט, היא מזגזגת לכאן ולכאן, בוחרת בדבר אחד ולמחרת באחר. צריכה הרבה תמיכה ופינוק. הביטחון שלה נמצא לצידו של גבר דומיננטי. אחת הדיירות בבית אמרה עליה, שהיא כמו "אוליב" שפופאי מושך אותה לצד אחד ובלוטו מושך לצד שני והיא הולכת לאן שמושכים אותה. בהזדמנות אחרת היא כינתה אותה "עלה נידף".

אספתי פה כמה קטעים קצרים ומייצגים מתוך התכנית. הצצה מרתקת לאישיותה של פולסטילה (כלנית).

7 תגובות:

  1. כתוב מקסים!
    ומרתק ♥
    תודה

    (סיגל בן נון)

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. מאד מענין לקרוא את הפוסטים שלך
    משהו שתמיד משאיר טעם של עוד

    השבמחק
  4. תודה רבה על התגובות החמות

    השבמחק
  5. מקסים לראות ולקרוא
    איך נושא מורכב ולא תמיד נגיש
    הופך להיות ברור, קליט ומרתק

    אהבתי את ההשוואה לטבע ואת החיבור
    הפופולרי לאח הגדול

    שאפו

    (שרון קסטן שפירא)

    השבמחק
  6. כל כך נכון ואמיתי.. מאוד מתאים לדמותה. תודה על המידע המעניין....
    המשיכי לרתק אותנו

    שירלי

    השבמחק