יום שבת, 24 בספטמבר 2011

שנה טובה לכולכם. כל שנבקש- לו יהי!



אני כותבת את הפוסט של היום בהרגשה חגיגית. תחילתה של שנה חדשה הוא משהו מיוחד. אתה לא צריך להיות ילד בגן כדי להרגיש את ההתרגשות הזו, של משהו חדש. זה פשוט נמצא באויר ובכל מקום.
למשל, בחנות הנעליים השבוע הייתה אמא שקנתה לילדות שלה נעליים חגיגיות לחג, וגם אנחנו, בבית- בודקים בארונות שלכולם יש משהו חגיגי מספיק ללבוש בערב החג או שאולי צריך לקנות משהו חדש. 

התחלה חדשה טומנת בחובה ים של רגשות ותחושות.
אתה אמנם כבר כל כולך בתוך ההתרגשות החדשה, אך עדיין אתה יכול לחוש שאריות מרירות של מה שהיה קודם ונגמר, ובאותה העת לחוש גם את טעמה המתקתק של ההתרגשות לקראת הבאות.
זה כמו להגיע ביום הראשון למקום עבודה חדש, כשאתה לא מכיר אף אחד, נבוך, מהסס, ויחד עם זאת מלא ציפייה, התרגשות ותקוות חדשות.
את אותה תחושה בדיוק מרגיש ילד שנכנס בפעם הראשונה לגן חדש, לחדר או לכיתה שמלאה בילדים חדשים שהוא עדיין לא מכיר.

ערב רב של רגשות. בלבול, מועקה, שמחה, התרגשות, ציפייה, געגוע. הכל שם. באחד הפוסטים הקודמים שלי דיברתי על איך מעברים מהסוג הזה יכולים להשפיע על הבריאות שלנו ושל ילדינו. למי שלא קרא, מומלץ להיכנס לקישור הבא, לקרוא, וגם להגיב.

עבורי, ראש השנה מייצג את כל מה שיש בהתחלה חדשה. ראש השנה הוא חג משאלות הלב. ראש השנה הוא חג התקווה.  

ראש השנה הוא הזדמנות לכל אחד ואחת לבדוק את מעשיו, את חייו,
ולחשוב- מה טוב לי בחיים שלי, על מה אני מוקיר תודה, ואת מה הייתי רוצה לשנות ולשפר.

זיכרו תמיד, שהכוח ליצור את החיים שהייתם רוצים שיהיו לכם נמצא אך ורק אצלכם! ולעולם תקבלו את מה שאתם חושבים ומאמינים בו.

אם אתם חיים למשל בתחושה, שהכול אצלכם הולך קשה, תת המודע שלכם מבין שאצלכם הכול הולך קשה, וזה מה שתמשיכו לפגוש שוב ושוב. כוח החיות יכוון אתכם שוב ושוב לסיטואציות שיאמתו את התחושה הפנימית הזו, ואכן, תמיד הכול יילך לכם קשה.

אם מישהי חיה בתחושה שכול הגברים הטובים תפוסים, או שלא הולך לה בזוגיות, זה מה שתת המודע שלה יבין, ולעולם היא תפגוש מערכות יחסים שהן אכן בלתי אפשריות עבורה, והיא תחזור ותתאהב ב"מה שאי אפשר" (מכירים את השיר ההוא של יהודית רביץ?).

אנחנו לא יכולים לחיות בפער בין מה שאנחנו חושבים ומאמינים בו, לבין מה שנפגוש. לעולם יכוון אותנו כוח החיות לסיטואציות שיאמתו את מה שאנחנו מאמינים שהוא הדבר הנכון והאמיתי.

כאשר תשמע ברבים תקיעת השופר, יהיה זה זמן להתבוננות פנימה- מה יש לי? על מה אני מוקיר תודה? מה הייתי רוצה לשנות? וזה יהיה זמן מעולה לקבלת ההחלטה- שאני מתחיל שינוי, שאני רוצה ויכול אחרת, שהכול תלוי בי, ואני יכול להפוך את חיי לנס של משמעות ושמחה.

שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה, מתוקה כדבש.
שיישאו עצינו פריים ושדותינו ירוו מים.       
שיהמה ביתנו אדם, ויהא צעדנו איתן.

שתחל שנה וברכותיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה