האם הילד שלך נמצא במצב של בריאות?

כשהייתי ילדה, תמיד הייתי שומעת את אמא שלי אומרת, שאחי הרבה יותר "חולני" ממני. עליי היא אמרה, שאני לא חולה בדרך כלל.

לא נדבקתי במחלות ילדים (באבעבועות נדבקתי מהילדה שלי, כשהייתי בת 32), ושלכל החברות שלי הייתה אדמת, אני לא נדבקתי.

גם בחורף, כשהייתי חולה בסוג של שפעת, זה תמיד היה בלי חום.

לא הייתי מעלה חום אף פעם. וגם אם כן, זה לא היה עובר את ה 37.5

זה כמובן היה מאד מאריך את מספר הימים שהייתי נשארת בבית בכל פעם, אבל חום לא היה לי.

אני זוכרת את אמא שלי שמה יד על המצח שלי, ואומרת כל פעם מחדש "את לא עושה חום".

לעומתי, אחי נדבק בכל מחלות הילדים, היה מפציץ עם חום, דלקות גרון (כולל ניתוח להסרת שקדים) וכאבי ראש.

ברקע הייתה לי איזו נטייה אלרגית קלה, שהתבטאה בפריחה קלה שהופיעה אולי פעם או פעמיים אחרי אכילת אפרסקים.

היה הרבה "טפו טפו טפו" סביב ה"לא עושה חום" שלי, אבל היום אני מבינה, שילד שאינו מעלה חום, אינו מפתח איזו דלקת גרון או אוזניים פעם או פעמיים, בעצם, הוא לא ילד בריא.

למעשה, הוא ילד שכוח החיות שלו חלש עד כדי כך, שאין לו את הכוח הנדרש כדי להעלות חום.

העלאת חום דורשת השקעת אנרגיה רבה מאד מהגוף.

דלקת, דורשת ניתוב כל המשאבים לכיוונה: העלאת הדופק והזרמת כמויות גדולות של דם למקום, הסעת תאים וחומרים ייעודיים, הזרמת נוזלים למקום.

הרי ילד שאינו מפתח סימפטומים כאלה, אינו ילד שלא פוגש גורמים מחלישים. גם בסביבה שלו מסתובבים ווירוסים וחיידקים וילדים אחרים חולים שהם נשאים של גורמי מחלה כאלה ואחרים.

אלא שהילד הזה, כוח החיות שלו חלש, והוא אינו מצליח להלחם בגורמים האלה בצורה יעילה.

ואז, כמו שהיה אצלי, צריכים להישאר  בבית שבוע, ולא רק יום או יומיים.

ואז, כמו שהיה אצלי, כשפעם אחת מגיע משהו יותר חריף, כל המערכת נכנסת ל"שגעת", יוצאת משליטה, והכל קורס.

כמו שקרה לי בגיל 13, כאשר אכלתי שתי בננות, ופיתחתי תגובה אלרגית כל כך חריפה (שוק אנפילקטי), עד שהגעתי לבית חולים תלויה בין חיים ומוות, והיה צורך לבצע בי טיפול החייאה.

בגוף שלנו יש היררכיה של מערכות. 

ישנן מערכות שהן יותר חיוניות ו"חשובות" וישנן כאלה שהן פחות קריטיות.

החשיבות של המערכות הולכת ועולה

מהחוץ פנימה, 

                    ומלמטה למעלה.

כלומר, בהיררכיה, מחלה בעור (כמו סבוריאה או פטרייה) היא פחות קריטית לחיים ממחלה בכליות או בריאות.

פגיעה ברגליים היא פחות קריטית לחיים מפגיעה בראש.

ובאותו אופן, מחלה בגוף היא נמוכה בהיררכיה על פני פגיעה בנפש או ברגש.

כאשר משהו בהרמוניה הפנימית של הילד (או המבוגר) מתערער, כוח החיות "יקריב" מערכות בסדר חשיבות הולך ועולה.

בהתחלה נראה פריחה בטוסיק של התינוק, אחר כך נראה נזלות ושיעולים, ואחר כך נראה אולי אסתמה של הריאות.

וכך החולי הולך ומתפתח, הולך ומעמיק.

כאשר ילד נמצא במצב של קושי רגשי גדול, אז לכאורה, כלפי חוץ, הוא נראה בריא, כי אין סממנים חיצוניים של מחלות חום ודלקות, אבל בפועל, החולי שלו עמוק יותר מזה של ילד שמעלה חום ומחסיר ימי לימודים בגלל זה.

אני מבקשת שתתנו רגע את הדעת על מה שנעשה אצלכם בבית, אצל הילדים שלכם, ותכתבו לי-

על פי הדברים האלה - מי מהילדים שלכם בריא יותר? הראשון? השני? אולי השלישי או הרביעי?

אשמח לשיתופים.

ורד

האם הילד הבכור שלכם נוטה לחלות יותר מאחיו הצעירים?

יש לי תיאוריה, שעד היום אומתה בשיחות שלי עם מכרים וחברים, בקליניקה וגם במשפחה הפרטית שלי, ואני רוצה לבדוק אותה בהיקף רחב יותר.
נראה לי שיש קשר בין הדברים, והייתי רוצה לדעת האם אכן כך, או שמחשבותיי מופרכות לחלוטין בהקשר הזה...

התיאוריה שלי אומרת, שהילד הבכור נוטה לחלות יותר.
"לחלות יותר" הכוונה שהוא מפתח מצבים אקוטיים (חום, דלקות וכו') לעיתים קרובות יותר מאחיו,
או שיש לו בעיה כרונית כלשהי, לעומת אחיו, שאין להם בעיה כרונית בכלל.
או, שאם גם אחיו חולים במחלה אצל הבכור יהיו יותר התפרצויות. או שהן חזקות יותר.

(לשם ההבהרה, מצב כרוני זה מצב של אלרגיות, למשל, או אסתמה. איזה שהוא מצב כללי של חוסר בריאות).


אתחיל מזה שאסביר על מה מבוססת התיאוריה שלי, ואחר כך אשמח לתגובות שלכם, כדי שאלמד מהן.

אז בואו נדבר קצת על תפקיד הילד הבכור...

"תפקיד" הילד הראשון (הדברים נכתבו בהשראת "פיסיקה משפחתית")

הבנת הנושא הזה היא קריטית ממש בהשפעתה על בריאותו של הילד הבכור, וכמו באפקט דומינו, על הבריאות של אחיו הצעירים.

בראשית היו איש ואישה. יום אחד הם התחברו, והפכו משני אינדיבידואלים לזוג.

כעבור איזה זמן הם הביאו ילד לעולם, והילד הזה הפך להיות העניין המרכזי בחייהם. פתאום, האיש והאישה התחילו לתת את הדעת על המשמעות העמוקה של החיים בזוג בכלל, ועל החיים של הילד שלהם בפרט.

הילד הזה הביא להם המון שמחה, אבל יחד עם השמחה הגדולה הגיעו גם התמודדויות, אתגרים ואפילו קשיים.

 

ההורים הפכו לאנשים עייפים שלא כל כך ישנים בלילה. הם גילו שהרבה פעמים אין להם אפשרות לשבת לאכול יחד. האמא של התינוק גילתה, שהיא לא יכולה להיכנס למקלחת או אפילו לשירותים בלי שיהיה עוד מישהו בבית שישגיח על התינוק שלה.

 

 

התינוק קצת גדל, וההורים שלו התחילו לחשוב על מסגרות חינוכיות, ולחפש מטפלת שתוכל להעניק לילד שלהם את כל מה שהם רוצים.

הם התחילו גם לדאוג לתקציב נוסף או לפנות תקציב קיים לטובת הילד שלהם.

וכמובן שהם מצאו שהם דואגים מאד להתפתחותו- המוטורית, הקוגניטיבית והבריאותית.

בתוך כל הדאגות האלה, ההורים המותשים לא תמיד נותנים את הדעת על כך, שהילד הראשון הוא זה שבנה למעשה את הבסיס להמשך החיים של כל המשפחה. לפניו, לא הייתה משפחה. היה רק זוג. ההצטרפות שלו אליהם, זהו הדבר ששינה את הסטטוס שלהם מ"זוג" ל"משפחה".

הילד הזה נולד עם דחף להתפתחות ועקשנות ללכת עם הדברים שמעניינים אותו, שמעסיקים אותו, שבהם הוא טוב והם נטייתו הטבעית. ללכת על הקו שלו.

ההורים לא תמיד מבינים שהעקשנות של הילד נובעת מהרצון שלו להתפתח . הם רוצים "ליישר" את הילד. ללמד אותו את ההרגלים של הבית, או את ההרגלים שמתאימים לחיים שהיו להם לפניו. הם שומעים לעצות של כל מיני סבתות, שאומרות שאם תתני לו ככה וככה אז הוא יהיה מפונק, או עצלן. הן שומעות לעצות של האחיות בטיפת חלב, שמלמדות שצריך ללמד את הילד לישון במיטה שלו, ואיך לקחת ממנו את המוצץ בגיל X ואת הטיטול בגיל Y.

הן שומעות לגננת, שאומרת שבבוקר מאד כדאי שהילד ירכיב לפחות פאזל אחד.

אני זוכרת, שכשהבת הגדולה שלי הייתה בת שלוש, הגננת שלה חשבה, ששעות הבוקר הן השעות שהילדים נמצאים בריכוז גבוה, ולכן מאד חשוב שבשעות האלה הם יעשו לפחות "עבודת" חשיבה אחת. כל הגן היה ערוך על השולחנות עם פאזלים ומשחקי הרכבה וחשיבה, והילדים כוונו אל השולחנות. אי אפשר היה לשחק בבובות, למשל, בשעה הזו.

הרצון של ההורים, הציפייה שלהם מהילד, היא מעמסה מאד גדולה עליו. מערכת היחסים המורכבת שנוצרת בין הילד וההורים יכולה פעמים רבות להוביל למצבים שבהם הבכורים "חולניים" יותר, והרבה פעמים אפשר לראות שלבכורים יש  פתולוגיות כאילו "תורשתיות". האמא אלרגית- גם הבת הבכורה תהיה אלרגית (ככה זה אצלנו, למשל). לאבא יש בעיות נשימה- גם לילד הגדול יהיו בעיות נשימה.

אני רואה המון דוגמאות כאלה בקליניקה.

אפשר לומר, שהילד לא מקבל תמיכה נכונה מההורים. כתוצאה מכך הוא לא נמצא על קו ההתפתחות הייחודי שלו, וזה הופך אותו ללא מאוזן מבחינה פנימית. מבחינה חיצונית מה  שנראה זה כל מיני בעיות והפרעות- היפראקטיביות, נטייה לחלות יותר וכו'.

בפוסט של שבוע הבא אכתוב עוד על הנושא.

ועד אז, איך זה אצלכם? האם גם אצלכם הבכור חולה יותר? לעיתים תכופות יותר, או שיש לו איזו בעיה כרונית יותר מאשר לאחיו הצעירים?

שבוע נפלא וחופשי מתרופות לכולכם,

ורד

עזרה ראשונה לקיץ

לפני כשבועיים התארחתי בשידור חי בתכנית הטלויזיה האינטרנטית של קולגה-
גלית גולדנברג אורן.

גלית מפתחת משחקי חשיבה ויצירתיות אצל ילדים, ובתכנית שבה התארחתי
דיברנו על הקיץ.

מהצד שלה- על רעיונות נפלאים להפעלות ומשחקי קיץ לילדים,

ומהצד שלי-
נתתי כל מיני טיפים מעולים וחשובים בנושא

"עזרה ראשונה לקיץ".

עקיצות, חבלות, הכלור בבריכה

ועוד כל מיני.

אילו תרופות הומיאופתיות כדאי לכם להחזיק בבית בערכת עזרה ראשונה,

ואיך משתמשים בהן.

לפניכם הקלטה של השידור,

לשימושכם.

אם יש לכם שאלות-

אני כאן-
בתיבת התגובות למטה.


לצפייה בשידור הכנסו לקישור

תשמעו בדיחה

ב"במכבי" ממליצים לכם להישאר בבית ולסגור את החלונות. כך תתמודדו עם בעיית האלרגיה שלכם.

טוב, זה באמת מגוחך.
אני באופן אישי, כבר לפני שנים הבנתי, שלרפואה המערבית אין מה להציע לי, לפחות בעניין של אלרגיות.

כל כך חבל שהם לא מכירים ביכולותיה של הרפואה האלטרנטיבית בכלל ובהומיאופתיה בפרט.

נשארים תקועים ב"אני לא מאמין בזה" הנדוש.

ובאין סוף תרופות שחוזרות על עצמן ולא מרפאות, הם כן מאמינים? ואתם???

אני כבר מזמן לא....

מזל שמצאתי דרך לעזור לעצמי.

בכל מקרה, בשיטוטיי ברשת ניתקלתי בכתבה הזו, וחשבתי שאני חייבת לשתף אתכם.

אז הנה היא,

כאן.

מאחלת לכל הסובלים מהאלרגיה הנוראית שתצלחו את האביב בקלות,

וכשהכול יעבור-
עשו לעצמכם טובה, ואל תחכו לסתיו....

מחכה לתגובות שלכם בתיבה,

ורד.

סקר לקראת סדנת ריפוי טבעי של אלרגיות

אלרגיות והומיאופתיה- מקרה לדוגמה

הפעם אני רוצה להכניס אתכם קצת אל מאחורי הקלעים, אל העבודה שלי בקליניקה.

ההומיאופתיה מתייחסת לאלרגיות באופן מאד שונה מזה של הרפואה המערבית.

היא אינה מסתפקת במתן תרופות שייקלו על הסימפטומים, אלא מנסה להיכנס לעומקם של דברים, ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה מאד רחבה. הוליסטית.

כדי להבין את הרעיון, אני מביאה הפעם מקרה מהקליניקה. דרך עיקרי הדברים שעלו בשיחת האיבחון, נסתכל יחד דרך זכוכית מגדלת, דרך עדשת המיקרוסקופ של ההומיאופת.

נתחיל מהסבר קצר:

אלרגיה היא תגובה לא צפויה ולא רצויה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים נורמאליים לחלוטין אשר רוב בני האדם חיים איתם בשלום וללא כל תופעות. אצל אנשים אלרגיים מתרחשת למעשה "תקלה" במערכת החיסון, אשר מגיבה ביתר כלפי חומרים שונים הנמצאים בסביבתינו.  

כלומר, גם אם נסלק את מה שמעורר את המערכת שלנו היום, הרי שלא טיפלנו בנושא תגובתיות היתר.

לכן, ההומיאופתיה מכוונת לטיפול בסיבות השורש, בתגובתיות היתר, ומנסה להבין מדוע האדם הגיע למצב שבו הגוף שלו מגיב ביתר?                                                                                                      

בשלב הזה אני מזמינה אתכם לחשוב האם אתם מכירים את נושא תגובתיות היתר גם מתחומים אחרים בחיים שלכם, לאו דווקא מבחינה פיסית? האם אתם יכולים להגיד שבאופן כללי שאתם מגיבים ביתר?

ועכשיו למקרה. אני כותבת רק את עיקרי הדברים, ואדגיש את המקומות שמצביעים על תגובתיות יתר. שימו לב, שהמילים שבהם מסופר המקרה הן המילים של המטופלת עצמה, כפי שהיא ניסחה את הדברים.

מדובר באשה שהגיעה בגלל עיטושים שיכולים להמשך יום שלם, נזלת שקופה צורבת, אשר לפעמים מתפשטת לנולזים באוזניים.

עשן סיגריות, ריח של בשמים או נרות וגם מזגנים, מאד מחמירים את מצבה.

בבדיקה של אלרגולוג לא נמצא כלום, וגם תרופות טבעיות שונות שניסתה לקחת לא הועילו.

היא הפסיקה לאכול מוצרי חלב, וגם זה לא הועיל.

לשאלה, מה קרה בזמן שלפני ההתפרצות-

היא סיפרה, שסבתא שלה נפטרה כחודש לפני שזה התחיל. זה היה מאד קשה בשבילה, והסבתא מאד חסרה לה.

עוד היא סיפרה, שהיא מאד קרובה לאבא שלה, ושהיא לוקחת עליו אחריות בכל מובן. לוקחת ללב דברים שאומרים עליו, והרצון שלה לסדר לו את החיים הולך איתה כל הזמן.

בשנתיים האחרונות הדברים לא הסתדרו לה כמו שרצתה, וזה מאד הלחיץ אותה.

המוות של סבתא היה מכה מאד חזקה. היא פחדה על העתיד של אבא שלה, ומה שיהיה איתו. הראש שלה כל הזמן היה עסוק במחשבות- מה יהיה, איך זה ייגמר...

היא מספרת שבאופן כללי אינה אובר- אופטימית.

לדבריה היא קלסטרופובית, וחסר לה אויר במקומות סגורים.

קשה לה בטיסות, בהן היא מרגישה שכואבות לה העצמות. היא חייבת לקום, לזוז, להסתובב, ומרגישה שהיא משתגעת. הצפיפות במטוס משגעת אותה. כנ"ל המחשבה שהיא לא יכולה לרדת מהמטוס מתי שהיא רוצה.

אוהבת חיות קשה.

הכול אצלה זה או שחור או לבן. היא מנסה לסגל גישה יותר חיובית, אבל זה לא בא לה בטבעיות.

כשהייתה בצבא, התנפחו לה הבלוטות בצוואר, ככה "יפה". ממש כמו שק. זה נמשך חודש וחצי לפחות.

בכל יום היא שותה לפחות שבע כוסות קפה.

נותנת שתן המון פעמים ביום.

היו לה מיגרנות, שהיו מלוות בהקאות קשות. כשהיא מקיאה היא נלחצת מהבחילה, ומפחדת שלא תנשום. לדבריה, היא יוצאת מגדרה כשמקיאה.

מבחינת חלומות- כשהייתה צעירה היו לה סיוטים מאד גדולים על נחשים והרבה חלומות על רדיפה.

אפשר לראות בסיפור הזה, שכמעט כל דבר שהיא מספרת הוא "וואו". הכל בגדול:

המילים שבהן היא משתמשת: שחור או לבן, אובר-אופטימית, הסיפור על מערכת היחסים עם אבא שלה.

התחושות שלה: הלחץ במטוס, ההרגשה כשהיא מקיאה, העוצמה בחלומות, ההתנפחות בצוואר, הקפה, השתן.

הכל ב over.

המקרה הזה הוא דוגמה אחת לאיך ההומיאופתיה מחברת את האלרגיה, שהיא תגובתיות יתר, לכל שאר הסיפור של המטופל, ששוזר בתוכו תגובתיות יתר ברמות נוספות של חייו של האדם.

זוהי ההסתכלות ההוליסטית, העמוקה והשלמה, וההומיאופתיה מטפלת בסיפור השלם, ולא רק בהסרת הסימפטום.

סיפורי מקרים נוספים, בפעם הבאה.

בינתיים, אתם מוזמנים להשאיר תגובות, לשאול שאלות, ללחוץ "לייק" ולשתף.

שלכם,

ורד.

45 דרכים להתמודד עם אלרגיה

בוקר טוב

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במאמר נחמד שמצאתי בנושא אלרגיות, וגם לתת כמה דגשים.
לפני כן,
למי שטרם נרשם לוובינר,
אפשר לעשות זאת כאן:


להרשמה לוובינר לחץ כאן


קטע קטן מתוך המאמר:





ביום שני, ה 2.1.12, בשעה 21:00, נפגש ג'וד וילדר- נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא, ואנוכי,
כדי לדבר על אלרגיות.

עוד קטע מתוך המאמר:


אנחנו לא נבקש מכם לשמור על כול הפתחים בבית סגורים,
וגם לא נגיד לכם לעולם לא לשבת על דשא.
גם לא נבקש מכם להעתיק את העץ מהחצר למקום אחר
(ברשות קק"ל, כמובן).

אנחנו נתמקד ברפואה הטבעית,
וכיצד ניתן להיעזר בה כדי


לא רק להקל,
אלא לרפא אלרגיות.


עוד קטע קטן מתוך המאמר-
שדווקא במקרה הזה
מתחבר יפה למה שנדבר עליו:

וגם:


לקריאת המאמר המלא:
לחץ כאן



והכי חשוב:
מי שטרם נרשם לוובינר,
אפשר לעשות זאת כאן


להרשמה לוובינר לחץ כאן
להשתמע בוובינר,
ורד טילן.

לקראת וובינר בנושא אלרגיות

כשפניתי לפני שנים להומיאופתיה כדי לעזור לעצמי להרגיש יותר טוב, זה היה אחרי שניסיתי כבר כמעט הכל, ודבר לא הועיל לי בצורה מספקת. היתה לי מחשבה בראש, שאני לא רוצה להמשיך להרגיש רע כל כך, ושמגיעה לי איכות חיים טובה יותר.

עברתי דרך ארוכה מאד מאז, ואני רוצה לשתף אתכם בחלק מהתובנות שלי ובידע שרכשתי במשך החיים.

קצת מתוך "המדריך לחיים בלי אלרגיות" שחיברתי:

אלרגיה נקראת בעברית: רַגֶּשֶׁת. זוהי תגובה לא צפויה ולא רצויה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים נורמאליים לחלוטין אשר רוב בני האדם חיים איתם בשלום וללא כל תופעות. אצל אנשים אלרגיים מתרחשת למעשה "תקלה" במערכת החיסון.  כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מסוג כלשהו של אלרגיה, וברור שלנטייה לאלרגיה יש מרכיב תורשתי מובהק. לאדם יש סיכוי של 30% לפתח אלרגיה לחומר מסויים אם אחד מהוריו סובל מאלרגיה. היה ושני ההורים סובלים מאלרגיה, הסיכוי של אותו אדם לפתח אלרגיה גדל ל-60%. התורשה קובעת רק האם האדם יהיה רגיש לסוג כלשהוא של אלרגיה, אך לא קובעת לאיזה חומר הוא יהיה אלרגי ואף לא את חומרת האלרגיה.

האלרגיה היא תגובתיות יתר של מערכת החיסון כלפי חומרים שונים הנמצאים בסביבתנו. חומרים אלה מכונים אלרגנים. אצל אנשים שונים ייראו תסמיני אלרגיה שונים.

האם אתה אלרגי?

·       האם עיניך דומעות, מגרדות ו/או אדומות?

·       האם אתה נוהג לשפשף  את העיניים ו/או האף?

·       האם אפך גדוש ונוטף?

·       האם אתה סובל משיעולים?

·       האם אתה נושם דרך הפה בערות ו/או בשינה?

·       האם אתה מכחכח בגרון לעיתים קרובות?

לילדים יש נטייה לפתח אלרגיות אפילו יותר מאשר למבוגרים. זה מתחיל  עוד בינקות, כאשר התינוק מקבל תחליפי מזון העלולים להכיל אלרגניים, או אפילו לקבל את המרכיבים דרך חלב האם.

אז מה עושים?

יש להביא בחשבון, שישנם גורמים רבים העלולים להוות מכשול לריפוי, כמו תזונה דלה, היעדר פעילות גופנית, סביבת מגורים ועוד. כל אלה דורשים תשומת לב. 

הבשורה הטובה שלי אליכם היא, שישנה דרך שעשויה לעזור ולשפר את מצבכם, בדיוק כפי שקרה לי.

אני מזמינה אתכם להצטרף אליי ביום חמישי הקרוב, ה-10.11 בשעה 21:00, לשעה של שיחה מרתקת, שבה אני מאחרת את ג'וד וילדר.

ג'וד היא נטורופתית מהמעלה הראשונה. יש לה ידע וניסיון רב בכל מה שקשור באלרגיות ובאי סבילות למזון.

יחד, נסביר ג'וד ואני, את הגישה של הרפואה הטבעית לאלרגיות, ונראה לכם שיש המון מה לעשות בכדי לשפר את מצבכם.

בדיוק כפי שעשינו גם ג'וד וגם אנוכי לפני שנים.

הנה הקישור להרשמה לוובינר.

http://alergywebinar.mypages.co.il/pages/3656

דפי עבודה לקראת הוובינר יישלחו לנרשמים בהמשך.

בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא מאמר שהתפרסם ב ynet על אלרגיה למזון ועל שוק אנפילקטי

ynet כשאגוזים הורגים: מה קורה כשהאלרגיה תוקפת - בריאות