הכול עניין של גנטיקה

אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר של המדע הוא חקר הגנום האנושי. ההבנה העמוקה של מבנה הדי.אן.איי וכל מה שטמון בתוכו. דרך זה ניתן להעריך נטייה למחלות שונות, ואפילו להתנהגויות שונות.

די. אן. איי ותורשה רוחנית

כשילד מגיע עם תסמינים כלשהם לקליניקה, בין היתר אני מחפשת הקשר גנטי משפחתי ושואלת אם למישהו במשפחה- הורים, סבים/סבתות, יש תסמינים דומים או קרובים.

אם ילד סובל מבעיות נשימה, אני תמיד בודקת אם למישהו מהוריו יש בעיות נשימה, או שהיו לו בילדותו.

כך גם עם בעיות אוזניים, אלרגיות, וכל תחום אחר.

על פי הגישה ההומיאופתית, אין הפרדה בין הגוף הגשמי של האדם לבין החלקים האנרגטיים/רוחניים/ נשמתיים שלו, וכמו שישנה תורשה ברמה הפיסית, הגשמית, כך ישנה גם תורשה ברמה הרוחנית.

למה הכוונה?

הנשמה היא התשוקה, הרצונות, החלק ששואף למימוש עצמי

הנשמה היא אותו חלק באדם אשר מקושר לרצונות, לתשוקות, למחשבות, למימוש עצמי, למימוש המטרה שלשמה האדם הגיע לעולם.

אם הנשמה לא מממשת את עצמה, האדם אינו מממש את עצמו, אזי הגוף עלול ליצור מחלה. המחלה הזו יכולה להיות גנטית, ולמעשה, כל זמן שהמטרה לא מומשה, או שלא נעשה התיקון, המחלה יכולה לעבור בין דורות.

העברה בין דורית

 

 

אם ישנו למשל, קושי מסויים במשפחה כלשהי- התמכרות לסמים או לאלכוהול, טראומה קשה שהתרחשה, התעללות מכל סוג שהוא וכו',

ייתכן מצב שבו ישנו קשר עמוק של הזדהות פנימית אצל הילד עם המצב באותה משפחה אליה נולד. למעשה, הקושי עבר אל הדור הממשיך. הילד שבוי באותו קושי רגשי ולא מצליח לשבור תבנית התנהגותית שמשכפלת את עצמה דור אחרי דור.

למעשה, הילד יכול להיות הביטוי הפיסי, הגשמי, של "הקלקול" שעובר במשפחה בין הדורות.

פעמים רבות ניתן לראות את הקשר בין משהו שהתרחש במשפחה שנים אחורה, דורות אחורה, לבין פתולוגיה מסויימת שהילד פיתח.

כמה מילים על המילה "קלקול" שהשתמשתי בה...

מה שאהוב ומקובל אצל האדם, לא מקבל ביטוי פיסי של מחלה.

הדברים הדחויים, הלא מקובלים, אלה שאיתם האדם לא יכול לחיות, שאותם הוא רוצה להרחיק- אלה הם הדברים שיקבלו ביטוי פתולוגי.

והפתולוגיה תהיה באותה עוצמה של הדבר שאותו אנחנו רוצים להרחיק.

הילד "יורש" מאיתנו את החלקים האלה שבנו, במידה ולא טיפלנו בהם. במידה ולא ריפאנו אותם, ואנחנו פעמים רבות נראה עליו את הביטוי הפיסי שלהם.

לכן, כשאתה מרפא משהו בעצמך, אתה למעשה מרפא משהו שהילד שלך לא יצטרך לעבור דרכו.

אתה משחרר אותו מכבלים בין דוריים, מקלקולים קודמים, ומאפשר לנשמה שלו להתפתח ולגדול מעבר לקלקול ההוא.

חג חירות שמח לכולכם,

ורד.

 

הפרעת קשב וריכוז. הומיאופתיה תעזור או לא?

הפוסט שלי הפעם נכתב בעקבות שאלה שנשאלתי ע"י אמא,  שהילד שלה אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז.

השאלה הציפה נושא מאד חשוב- האם לתת טיפול תרופתי, או ללכת על הערוץ הטבעי.

האמא לא הייתה משוכנעת שהומיאופתיה יכולה לעזור.

היא רצתה להיות בטוחה שהיא לא עומדת לבזבז זמן, לטרטר ולטלטל את הילד בין אין סוף מטפלים, ולנחול בסופו של יום מפח נפש ואכזבה, וממילא להגיע בסופו של דבר לטיפול התרופתי.

כל כך הרבה תחומים טיפוליים. כולם אומרים שהשיטה שלהם תפתור את הבעיה.

איך יודעים מה באמת עובד?

התשובה הכי כנה שאני יכולה לתת היא, שלא באמת יודעים.

צריך להבין את העיקרון, ולנסות.

ישנם המוני ילדים שהומיאופתיה הביאה אצלם לשיפור מדהים ומרגש, וממש הצילה אותם משימוש בתרופות כל ימי חייהם, ולעומתם, ישנם אחרים שלא הגיעו לתוצאות מספקות.

הדוגלים בשיטה הקונבנציונלית אומרים שהפרעת קשב היא הפרעה נוירולוגית, ומכיוון שכך, הדרך היחידה לטפל בה היא ע"י תרופות פסיכיאטריות.

הפרעה נוירולוגית מסוג קשב וריכוז היא אולי לא מסוכנת, אבל מעצם השימוש במילים 'הפרעה נוירולוגית' היא נשמעת מאד מדאיגה, ובקלות אפשר להכניס אותה לקטגוריית התסמינים המכונה "אין מה לעשות".

באותה מידה בדיוק יגידו רופאי הריאות שאסתמה שייכת לדרכי הנשימה, ונשימה זה מאד מסוכן וחייבים תרופות כי "אין מה לעשות".

ולחץ דם זה גנטי ו"אין מה לעשות".

וכן הלאה וכן הלאה.

זה אמנם נכון, שיש תורשה גנטית, אבל תסתכלו למשל על שלושה אחים שלאבא שלהם היה לחץ דם גבוה. אחד מהם אכן סובל מלחץ דם גבוה, אך השניים האחרים לא. איך זה יכול להיות? הרי יש להם את אותם גנים...?

גם במשפחות של הפרעות קשב אפשר לראות לא פעם שלאחד ההורים יש הפרעה, אבל בין הילדים- לא לכולם יש, או לא באותה עוצמה.

המטען הגנטי אמנם קיים, אבל יש סיבה מדוע הוא קיבל ביטוי חיצוני ברמה הפיסית אצל ילד מסויים ואצל השני לא.

אל הסיבה הזו מכוון הטיפול ההומיאופתי.

ברפואה הקונבנציונלית ילד לוקח כדור, והתוצאה מתקבלת מיידית.

 

                                              

בגישה הטבעית זה ממש לא עובד ככה. אין כדור = תגובה.

יש תהליך, ויצירת קרקע פורייה ליצירת והתפתחות התהליך הזה. יש גוף, יש כוחות ריפוי טבעיים של הגוף, ואנחנו צריכים להניע אותם ולעזור להם להגיע לריפוי.

אם בוחרים ללכת בגישה הטבעית, אז צריך לאפשר לגוף את חומרי הגלם שהוא זקוק להם כדי לצמוח, להבריא.

אתה לא יכול לצפות מזרע שינבוט, יצמח ויפרח אם תניח אותו בכוס יבשה.

אתה צריך לתת לו את כל התנאים כדי שהוא יוכל להתפתח: קרקע פורייה, השקיה, תאורה במידה הנכונה, מזג אויר מתאים.  

בדיוק אותו הדבר זה עובד גם כאן. יש לתת את כל "חומרי ההזנה"  לכוח החיות, כדי שהוא יוכל לטפל בבעיה.

המפתח להצלחת הטיפול בגישה הטבעית היא ליצור משולש. שלוש צלעות טיפוליות, שתומכות זו בזו וביחד בילד.

1.     טיפול הומיאופתי - יניע את כוח החיות לרפא את הילד. זה המנוע.
2.       תזונה נכונה - כזו שגם תספק את מרכיבי המזון הנכונים לפעילות של המוח, הריכוז, מערכת העצבים ומערכת העיכול.  ובו זמנית תפחית במרכיבים שגורמים לתנודות קיצוניות במאזן הסוכר בגוף.
3.        טיפול התנהגותי- רגשי, שיהווה אימון וחיזוק החזקות של הילד. זה יכול להיות play therapy, או art therapy, או רכיבה טיפולית, או אומניות לחימה, או כל דבר אחר שתואם את אופיו ותחומי העניין של הילד.

 

כמה זמן זה לוקח?

מניסיוני צריך משהו כמו חודשיים כדי לבחון אם יש שיפור ואם אנחנו בכיוון הנכון.

מכיוון שכך, ממש עכשיו, עם תום שנת הלימודים והכניסה אל החופש הגדול, נפתח חלון הזדמנויות שבו אין לחץ של המערכת על המשפחה לתת לילד תרופות, והחודשיים האלה הם גם בדיוק פרק הזמן הנדרש כדי לבחון את הדברים.

מזמינה אתכם לקבוע פגישה ולנסות.

בנוסף, אני מצרפת קישור למאמר שמצאתי עבורכם בנושא תזונה והפרעות קשב וריכוז. משהו שתוכלו להתחיל לעשות בבית, עוד לפני שמגיעים לטיפול.

בדרך כלל זה לא מספיק, אבל זו התחלה.

רגע רגע! לפני שאתם עוברים אל הכתבה, תעצרו רגע בתיבה למטה כדי להגיב לפוסט.

הגבתם?

יופי. אפשר לעבור.

תזונה תומכת לבעלי הפרעת קשב וריכוז

חדש על המדף: קשקוש "הומיאופתי" למניעה

אמש, בעודי צופה בטלויזיה, ובשלל הפרסומות המרצדות שניסו לשטוף את הכרתי במטרה שאקום מהספה וארוץ עם הארנק למרכז המסחרי הקרוב, צדה את עיניי, אוזניי ותודעתי פרסומת אחת.

זו הייתה פרסומת ל "תכשיר הומיאופתי למניעה וטיפול בשפעת", הפועל, כך לפי המפרסם,  "על פי העקרונות ההומיאופתים".

 

לפני ש"אכנס" בפרסומת הזו, אומר, שאני ממש יכולה כבר לחוש את אחרית הימים מגיעה.

ישנה איזו התעוררות מרנינה, ואנשים היום יותר ויותר מחפשים דרכים טבעיות לטפל בחוליים שלהם.

ולא רק זה, רבים אפילו פונים להומיאופתיה, והמילה הזו הפכה לשגורה יותר מאי פעם, או לפחות יותר ממה שהיה ב-15 שנים האחרונות- שזה פחות או יותר הזמן שבו אני מצוייה בצורה זו או אחרת בתחום.

ואם זה לא מספיק, אז יותר ויותר אנשים מבינים, שההומיאופתיה גם פועלת לפי עקרונות מובנים, וכשהם רוצים להשתמש בה, הם יודעים לדרוש שהעקרונות האלה יופעלו ויכובדו.

אבל, כשצפיתי בפרסומת הזו הרגשתי את השערות הקטנות בעורפי זזות באי נוחות, שכן בין התכשיר החדש שרשת  הפארם הידועה מציעה לכם, ובין העקרונות ההומיאופתיים אין דבר וחצי דבר. ההיפך הוא הנכון. התכשיר הזה הוא המון דברים, אבל הוא בטח לא הומיאופתיה.

אל נבכי הפרסומת. קדימה. מתחילים...

בפרסומת כתוב: "תכשיר הומיאופתי למניעה".  

לאחרונה קראתי סטטוס בפייסבוק של אמא שכתבה שהילדה שלה התחילה ללכת מייד אחרי שהחלימה ממחלת החום שהייתה לה.

איזו אמא לא מכירה את זה, שהילד עושה קפיצה התפתחותית מדהימה מייד אחרי שעברה לו מחלת החום?

אם ילד העלה חום, התקרר או נדבק באבעבועות רוח, יש לכך סיבה, ול"מחלה" (כפי שבטעות התרגלנו לקרוא לזה) יש תפקיד- בחיזוק כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ובהקפצת ההתפתחות הכללית של הילד.

מה אנחנו מנסים למנוע? את הבריאות שמחכה לילד עם תום האפיזודה האקוטית? את ההתפתחות שלו?

תפקידה של ההומיאופתיה הוא לחזק את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף, ולא למנוע דבר.

רמדי הומיאופתית תינתן רק במקרים שלילד אין יכולת להתמודד בכוחות עצמו. כשכוח החיות שלו נחלש מסיבה זו או אחרת.

בפרסומת כתוב: "על פי העקרונות ההומיאופתיים". טוב... ראינו שלא בדיוק נשמרים כאן העקרונות של ההומיאופתיה. אבל, כפי שבוודאי כבר ניחשתם, המניעה היא לא העיקרון היחידי שמופר כאן...

 

 

תראו כמה יפה כתבו כאן על רעיון הטיפול באדם כמכלול, ולא רק בסימפטומים שלו.

 

 

אכן, ההומיאופתיה מחפשת מדוע האדם חלה מלכתחילה, וגם למה הוא לא מצליח להתגבר לבד.

חוסר היכולת הזו נובעת מחוסר איזון פנימי, ממשהו בפנימיות של האדם שהשתבש, וזהו הדבר שבו היא באה לטפל. זהו הדבר שאותו היא שואפת לרפא.

אז תסבירו לי (אפשר בתיבה למטה), איך תכשיר שנקרא Flu (=שפעת) בא לטפל בסיבה למחלה? הוא מכוון או לא מכוון שפעת???

ואחרון חביב להפעם: התכשיר מכיל כמות עצומה של מרכיבים,  בעוד, שעל פי העיקרון המנחה של ההומיאופתיה, הרמדי ההומיאופתית הקלאסית מותאמת לך באופן ספציפי, אישי ואינדיבידואלי, ולעולם, אבל לעולם היא תכיל חומר אחד בלבד ( אתה הרי אדם אחד ).

 

 

 

 

הכל אמנם מגיע ארוז מאד יפה, באריזה שנותנת תחושה "טבעית", וגם הפרסומת חזקה ומשכנעת, בעקר בימים שבהם אנחנו, האמהות, מאד מודאגות ממצבם הבריאותי של אהובינו הקטנטנים, אבל בין התכשיר הזה ובין הומיאופתיה אין שום קצה קצהו של קשר, פרט אולי לעובדה, שהחומר שבבקבוק עבר מבחינה טכנית תהליך הכנה דומה לזה שעוברות הרמדיז ההומיאופתיות.

ואם תיקחו מהפוסט הזה רק דבר אחד- זהו הדבר שאני מבקשת שתיקחו:

לרמדיז ההומיאופתיות יש יכולת להשפיע על כוח החיות ברבדים הכי עמוקים שלו.

לכן, כאשר נוטלים תכשיר מדף כשלהו, הקרוי "הומיאופתיה" כדאי לדעת, שהוא עלול גם להזיק ברבדים הכי עמוקים.

זהו נזק שיהיה מאד קשה אחר כך לתקן, כיוון שלא נוכל לדעת איזה מכל רשימת החומרים שהוכנסו לבקבוק הוא זה שיצר את הנזק.

 

שאלות בנושא מזמינה אתכם להשאיר לי כאן. מבטיחה לענות.

שיהיו לכם חורף בריא וחיים חופשיים מתרופות,

ורד

 

תשמעו בדיחה

ב"במכבי" ממליצים לכם להישאר בבית ולסגור את החלונות. כך תתמודדו עם בעיית האלרגיה שלכם.

טוב, זה באמת מגוחך.
אני באופן אישי, כבר לפני שנים הבנתי, שלרפואה המערבית אין מה להציע לי, לפחות בעניין של אלרגיות.

כל כך חבל שהם לא מכירים ביכולותיה של הרפואה האלטרנטיבית בכלל ובהומיאופתיה בפרט.

נשארים תקועים ב"אני לא מאמין בזה" הנדוש.

ובאין סוף תרופות שחוזרות על עצמן ולא מרפאות, הם כן מאמינים? ואתם???

אני כבר מזמן לא....

מזל שמצאתי דרך לעזור לעצמי.

בכל מקרה, בשיטוטיי ברשת ניתקלתי בכתבה הזו, וחשבתי שאני חייבת לשתף אתכם.

אז הנה היא,

כאן.

מאחלת לכל הסובלים מהאלרגיה הנוראית שתצלחו את האביב בקלות,

וכשהכול יעבור-
עשו לעצמכם טובה, ואל תחכו לסתיו....

מחכה לתגובות שלכם בתיבה,

ורד.

שבועיים בבית חולים

זה השבוע השני שאני נמצאת עם אבא שלי בבית חולים.

זו הסיבה שבגללה לא כתבתי בזמן האחרון.

הבוקר, כשהגעתי לבית החולים, חיכה לי פה הפוסט הזה, שמסביר כל כך יפה ובפשטות את נפלאות הstate of mind  האנושי.

בחדר שבו מאושפז אבי נמצא אדם נוסף, מלווה על יד אשתו.

בשיחה שהתפתחה בינינו, היא סיפרה לי, שהמונחים בהם תיאר לה הרופא את מצבו של בעלה אינם זרים לה, מכיוון שהיא פסיכולוגית קלינית.

הנה אני במסדרון של המחלקה בבית החולים, משוחחת עם אישה זרה.

אני לא יודעת עליה דבר, והיא אינה יודעת דבר עליי.

מדוע, מכל הדברים שבחייה, היא בחרה לספר לי שהיא פסיכולוגית קלינית? 

שני משפטים נוספים, והנה המשקפיים שלה, שדרכם היא חווה את העולם, נחשפו ונגלו בלי כל מאמץ, ובצורה הכי ברורה שיכולה להיות.

אני אומרת לה, בשיחת חולין של בית חולים, שהצוות פה במחלקה ממש טוב.

והיא אומרת לי,

כן אבל את יודעת... אם אי פעם עבדת בצוות, אז את מכירה את זה. טוב, איפה שעובדים אנשים יש את זה...

והנה- הולך ונחשף לו המיינד העמוק של הבן אדם.

שתינו באותה סיטואציה.

אני חוויתי משהו אחד,

ואותה סיטואציה בדיוק הפעילה אצל בן אדם אחר את כל האמונות שלו לגבי העולם- לגבי אנשים. לגבי ה "ככה זה" הפרטי שלו.

היא ממשיכה ואומרת לי, ש:

איפה שיש אנשים, וצוות, אז יש אינטריגות, ויש כבוד, ויש אגו.

יש מעמדות, ויוהרה.

 והרופא הבכיר, הוא מאד נחמד. הוא נחמד מאד בענווה שלו. שזה לא רואים אצל כל אחד. הוא מסביר כל כך יפה, אפילו למישהו שאין שום מושג קלוש ברפואה, שלא יודע כ-לו-ם (!), הוא מסביר בשפה יפה ופשוטה שהבן אדם יכול להבין במה מדובר. ואני אמרתי לו- כל הכבוד לך, יפה מאד. יש בך ענווה יפה.

והרופאים האחרים- עומד האובייקט (החולה), והם מדברים כאילו אתה שקוף! אוויר!

ואני- אני שתקתי כל אותן דקות בהן דיברה, ובתוכי חשבתי-

איך במשפט הראשון שהבן אדם מוציא מהפה אתה יכול ללמוד כל כך הרבה, אפילו על הרבדים הכי עמוקים שלו,

אם אתה רק עוצר ומקשיב, כמובן.

אם תהיתם פעם, איך אני מתאימה למטופל רמדי (תרופה הומיאופתית), אז הסיפור הזה מאפשר לי להסביר את זה בצורה מאד יפה.

ואם לא תהיתם, אני אסביר את זה בכל זאת.

כבר הגעתם עד כאן. לא תמשיכו לקרוא?

אז תראו כמה אינפורמציה יש במעט המשפטים שהיא אמרה לי.

קודם כל, המילים שהיא השתמשה בהם- יהירות, ענווה, אגו, מעמד.

כל אלה הן מילים שמתייחסות למעמדות, להיררכיה.

איך מתאימים רמדי?

מחפשים, איזה חומר בטבע, מספר את הסיפור הכי דומה לסיפור של המטופל. ל"משקפיים" שלו.

במקרה הזה, השלב הראשון יהיה למצוא חומר בטבע, שקיים אצלו נושא של מעמדות.

זה כנראה לא יהיה מינרל או צמח.

לאבן לא אכפת שהאבן לידה נחשבת יותר או פחות יוקרתית. אין לה עניין עם "מי שווה יותר", או עם מעמד מכל סוג שהוא.

גם אצל הצמחים אין עניין של חשיבות ומעמד. 

אצל החיות, לעומת זאת, ההיררכיה היא נושא מרכזי. החיות מאד עסוקות במלחמות מנהיגות, במי השליט ומי הנכנע.

אז כבר אפשר להבין, שאצל הגברת הנכבדה שדיברה איתי ישנה את המהות של מעמדות, היררכיה, מי מעל מי, מי שולט במי,

 ואילו היא הייתה מגיעה לטיפול הומיאופתי, סביר להניח שהייתי מחפשת לה רמדי מעולם החי.

מתוך הדברים שלה, אפשר גם ללמוד, איך היא תופסת את  עצמה בתוך ההיררכיה הזו. האם היא השליטה?  או שהיא דווקא פחות דומיננטית?

טוב, אם היא דיברה במילים של "שקופה" ו" לא רואים שאת פה, לא רואים אותך", אז אפשר להבין מה היא מרגישה נכון? 

לא צריך לחטט הרבה כדי לראות את תחושת הנחיתות.

נושא הענווה או היהירות המשיך להופיע גם בשיחות הבאות שלנו, שנגעו כבר לנושאים אחרים לגמרי שדיברנו עליהם, מה שחיזק עוד יותר את התחושה הראשונית שלי, שזה עניין מרכזי אצלה, וכך היא חווה את העולם.

המעניין הוא, שהמחלות שהיא מפתחת, כמו אצל כולנו, הן ההתייצגות הפיסית של הstate of mind שלה, והתפקיד של ההומיאופתיה הוא לראות את החיבור בין השניים.

לכל אחד מאיתנו יש את המשקפיים הפרטיים שלו, אלה שנותנים לו את הפרשנות לכל סיטואציה שהוא חווה בעולם/
ואנחנו בוודאי לא רואים את המשקפיים של עצמנו.

אבל איזה אלופים אנחנו בלראות את אלה של הסובבים אותנו, נכון?