ישנו איזה מיתוס, שכשילדים נכנסים למסגרת חדשה, הם פתאום
פוגשים ערימות של ווירוסים וחיידקים (שאת כולם נושאים הילדים האחרים בגן או בכיתה.
אף פעם לא הם, כמובן...),
וכשכולם יושבים ביחד בחדר, עם הריח של הבננה מתיק האוכל,
וכשכולם יושבים ביחד בחדר, עם הריח של הבננה מתיק האוכל,
הסנדביץ' עם הנקניק (לא
עלינו) והנזלת של הילד בכסא ליד,
אז כולללל הווירוסים והחיידקים האלה נכנסים להם
לגוף וגורמים להם לחלות.
אז אני רוצה לגלות לכם סוד.
ווירוסים וחיידקים יש מסביבינו כל הזמן. גם בסופר, גם בבריכה, גם במשחקייה, וגם ככה סתם, בבית.
והסיבה שהילדים נהיים חולים היא לא שפתאום פלשו למרחב ווירוסים, אלא שמשהו אצל הילד, משהו בפנים, קצת "השתבש", נקרא לזה.
עובדה- ישנם ילדים שחולים לעיתים קרובות, וישנם שרק מידי פעם, וישנם שרק פעם או פעמיים בשנה. למרות שכל הילדים בגן מסויים או בכיתה מסויימת נחשפו לאותה כמות ולאותו סוג של ווירוסים.
ההבדל נעוץ בחוסן הפנימי של הילד. במערכת החיסון שלו. בכוח החיות שלו.
ישנם ילדים ששינויים ומעברים קשים להם.
ישנם ילדים שלא טוב להם במסגרת שהם נמצאים בה.
ישנם ילדים שהם סופר רגישים, ומרגישים את ההורים שלהם, שאולי נמצאים בהתלבטות לגבי המסגרת שהילד נמצא בה, או לא עד הסוף מרוצים מהמסגרת שבחרו לילד, או שאולי לא לגמרי סומכים על הצוות.
מה שמשותף לכל המקרים האלה, הוא שכוח החיות של הילדים מגיב למצב, והם מוציאים סימפטומים. נדבקים. נהיים "חולים".
כאשר כוח החיות חזק, הילד יהיה "חולה" פעם או פעמיים, ויתגבר. ייצא מהמחלה בכוחות עצמו, ללא צורך בשום התערבות, אפילו לא במורידי חום או משככי כאבים.
אבל כאשר כוח החיות חלש יותר, הילד לא מצליח להתגבר לבד, הוא חולה לעיתים קרובות, כל אפיזודה עלולה גם להיות ממושכת יחסית, וקשה לו לצאת מזה ללא התערבות תרופתית- חיצונית.
במקרים כאלה, מה שצריך לעשות כדי שהילד יוכל לפגוש את כל הווירוסים בלי ליפול כל שבוע למשכב, זה לחזק את הכוחות הפנימיים של הילד, את כוחות הריפוי שלו (בכלל זה את מערכת החיסון).
זה בדיוק מה שעושה ההומיאופתיה הקלאסית.
אז, אם הילדים שלכן החסירו גן או בית ספר יותר מפעמיים-שלוש בשנה שעברה או בזו שקדמה לה, בגלל שהיו חולים, עכשיו זה הזמן להיכנס לטיפול הומיאופתי.
לפני ה"מבול".
ישנם ילדים ששינויים ומעברים קשים להם.
ישנם ילדים שלא טוב להם במסגרת שהם נמצאים בה.
ישנם ילדים שהם סופר רגישים, ומרגישים את ההורים שלהם, שאולי נמצאים בהתלבטות לגבי המסגרת שהילד נמצא בה, או לא עד הסוף מרוצים מהמסגרת שבחרו לילד, או שאולי לא לגמרי סומכים על הצוות.
מה שמשותף לכל המקרים האלה, הוא שכוח החיות של הילדים מגיב למצב, והם מוציאים סימפטומים. נדבקים. נהיים "חולים".
כאשר כוח החיות חזק, הילד יהיה "חולה" פעם או פעמיים, ויתגבר. ייצא מהמחלה בכוחות עצמו, ללא צורך בשום התערבות, אפילו לא במורידי חום או משככי כאבים.
אבל כאשר כוח החיות חלש יותר, הילד לא מצליח להתגבר לבד, הוא חולה לעיתים קרובות, כל אפיזודה עלולה גם להיות ממושכת יחסית, וקשה לו לצאת מזה ללא התערבות תרופתית- חיצונית.
במקרים כאלה, מה שצריך לעשות כדי שהילד יוכל לפגוש את כל הווירוסים בלי ליפול כל שבוע למשכב, זה לחזק את הכוחות הפנימיים של הילד, את כוחות הריפוי שלו (בכלל זה את מערכת החיסון).
זה בדיוק מה שעושה ההומיאופתיה הקלאסית.
אז, אם הילדים שלכן החסירו גן או בית ספר יותר מפעמיים-שלוש בשנה שעברה או בזו שקדמה לה, בגלל שהיו חולים, עכשיו זה הזמן להיכנס לטיפול הומיאופתי.
לפני ה"מבול".
מאחלת לכולכם פתיחת שנה נורמלית, שקטה, זורמת ומהנה.
וכמובן- חופשייה מתרופות.
ורד
