תחרות מתכוני פשטידות ללא אלרגיה יוצאת לדרך!

אתמול בערב נפגשנו ג'וד ואנוכי, כדי לצלם סרטוני וידאו, שבהם אנחנו עונות על השאלות ששאלתם אותנו בסקר של שבוע שעבר.


לא היה לנו קל, לג'וד ולי, לעמוד מול המצלמה ולדבר. יש משהו בנוכחות של המצלמה שגורם לך לקפוא, ולשכוח את כל מה שרצית להגיד, אפילו אם מדובר בנושא שהכי יושב אצלך בבטן.


רצינו גם לתת ערך, וגם שזה ייראה אותנטי, לא ערוך מידי, לא "סטודיואי" מידי. פשוט לדבר.


את התוצאה אתם תוכלו לראות במהלך השבוע. אני יכולה לספר שהיו הרבה קטעי "פספוסים" מצחיקים. אבל לא בטוח שאת אלה נשחרר לאוויר. אולי פעם, נראה. לפי ה"מוזה".


בינתיים, אני רוצה לשתף אתכם בהחלטה אחת שקיבלנו, כדי להכניס אתכם לאווירה.


אנחנו מכריזות בחגיגיות ובשמחה, על פתיחת תחרות המתכונים הגדולה!!!

אנחנו מזמינות אתכם לכתוב לנו, כאן בבלוג, בתיבת התגובות למטה, מתכונים של פשטידות נטולות אלרגנים.


כדי להקל עליכם, אנחנו לא מבקשות מכם כאלה שאין בהם אלרגנים בכלל, אלא עשינו לכם "הנחה".


הפשטידות שאנחנו מבקשות יכולות להכיל מה שאתם רוצים, אבל הן צריכות להיות נטולות קמח (גלוטן) וחלב ומוצריו.

מה ייצא לכם מזה?


קודם כל, יהיה פה אוסף נחמד של פשטידות שנוכל כולנו לאמץ לאוסף המתכונים הביתי שלנו.


ובנוסף, המתכון המנצח יזכה את בעליו המאושרים בהשתתפות חינם            


                     בסדנה לריפוי טבעי של אלרגיות!!!!

אז קדימה, בואו נתחיל!                                      





שיהיה לכולכם שבוע מוצלח ונעים,


ורד.

סקר לקראת סדנת ריפוי טבעי של אלרגיות

קצת על מוצרי חלב

אומרים שאין כמו מראה עיניים, ואני מוסיפה על זה-

כשיש לך מסר ברור, לא צריך להרבות במילים.

אז השבוע, אני רוצה לחלוק איתכם סרטון בן 6 דקות, שנשלח אליי במייל לפני כמה ימים.

הסירטון עוסק בחלב ומוצריו, ומראה את הגישה הגורסת שיש בהם נזק רב לבריאותינו.
גישה זו הולכת וצוברת תאוצה, ונשמעת יותר ויותר.

בקליניקה שלי, אני בדרך כלל לא נוהגת להוריד אנשים מצריכת מוצרי חלב,
אלא אם כן מדובר בילדים שסובלים מאלרגיות קשות, ושרגילים לאכול כמות נכבדה של חלב ומוצריו.

במקרים כאלה, זה כמעט טרוויאלי שכדאי להפחית ואפילו להימנע לחלוטין.

ישנה סברה, שמוצרים של חלב עיזים עדיפים.
אז בעניין זה אני אומר, שעקרונית זה נכון, כיוון שחלב עיזים דומה יותר בהרכבו לחלב אם,
ולכן הוא יותר קל לנו, המין האנושי, לעיכול.
אבל גם פה, אם מדובר באדם שסובל מאלרגיות, עדיף להימנע לחלוטין, גם ממוצרי חלב עיזים.
ולא, אל תחליפו את זה בסויה ( על סויה נדבר בפעם אחרת. רק שתדעו, בינתיים...)

כחובבת גבינות אומר, שלוותר לגמרי זה ממש לא פשוט, ובהחלט לא כייף.
מה עוד, שבכל בית קפה, ארוחת בוקר ישראלית מבוססת על פלטת גבינות טעימות,
שבדרך כלל גם נחשבות לאיכותיות (אם הלכתם על בית קפה שווה).

וזה כך גם בכל בית מלון, בכל אירוח (כמעט לא תמצאו פשטידה שאין בה גביע של קוטג', גבינת צאן, גבינה מלוחה או שמנת).

ומה לגבי חג שבועות? נזרוק את כל המסורת לפח?

הגישה הפרטית שלי אומרת, שמי שיודע שהוא רגיש, שיימנע לחלוטין.
מי שחושד, שיבדוק- ואם ירגיש הטבה, שיימנע.
כל השאר, שכנראה יש להם (ולי) כל מיני תופעות (שכנראה נובעות מזה), אבל שאינם עושים את ההקשר, או מעדיפים להעלים עין (קצת כמוני....), לכו על כלל האצבע המנחה אותי, לפחות, בכל דבר.

הכלל הזה נקרא מידתיות.


לגוף שלנו יש מערכות שיודעות לסלק החוצה זבל.
חשוב רק לא להעמיס עליהן יותר מידי, אחרת הן לא יעמדו במשימה, ואז נתחיל לראות כל מיני מחלות.

אז אם אתם ממש חובבי חלב וגבינות, תאכלו קצת, מידי פעם, לא כול יום, ולא לבסס על זה את כול הארוחה.

צפו בסירטון, תחליטו אתם מה אתם עושים עם המידע הזה, ותיהנו מכול ביס.

בתיבת התגובות למטה אני מזמינה אתכם לכתוב מתכוני פשטידות שאין בהן מוצרי חלב.

אני אאסוף את המתכונים הטובים שלכם ואשלח באחד הפוסטים הבאים, כך שכולם יוכלו להנות מהם.

שבוע בריא וחמים לכולכם,

ורד

אלרגיות והומיאופתיה- מקרה לדוגמה

הפעם אני רוצה להכניס אתכם קצת אל מאחורי הקלעים, אל העבודה שלי בקליניקה.

ההומיאופתיה מתייחסת לאלרגיות באופן מאד שונה מזה של הרפואה המערבית.

היא אינה מסתפקת במתן תרופות שייקלו על הסימפטומים, אלא מנסה להיכנס לעומקם של דברים, ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה מאד רחבה. הוליסטית.

כדי להבין את הרעיון, אני מביאה הפעם מקרה מהקליניקה. דרך עיקרי הדברים שעלו בשיחת האיבחון, נסתכל יחד דרך זכוכית מגדלת, דרך עדשת המיקרוסקופ של ההומיאופת.

נתחיל מהסבר קצר:

אלרגיה היא תגובה לא צפויה ולא רצויה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים נורמאליים לחלוטין אשר רוב בני האדם חיים איתם בשלום וללא כל תופעות. אצל אנשים אלרגיים מתרחשת למעשה "תקלה" במערכת החיסון, אשר מגיבה ביתר כלפי חומרים שונים הנמצאים בסביבתינו.  

כלומר, גם אם נסלק את מה שמעורר את המערכת שלנו היום, הרי שלא טיפלנו בנושא תגובתיות היתר.

לכן, ההומיאופתיה מכוונת לטיפול בסיבות השורש, בתגובתיות היתר, ומנסה להבין מדוע האדם הגיע למצב שבו הגוף שלו מגיב ביתר?                                                                                                      

בשלב הזה אני מזמינה אתכם לחשוב האם אתם מכירים את נושא תגובתיות היתר גם מתחומים אחרים בחיים שלכם, לאו דווקא מבחינה פיסית? האם אתם יכולים להגיד שבאופן כללי שאתם מגיבים ביתר?

ועכשיו למקרה. אני כותבת רק את עיקרי הדברים, ואדגיש את המקומות שמצביעים על תגובתיות יתר. שימו לב, שהמילים שבהם מסופר המקרה הן המילים של המטופלת עצמה, כפי שהיא ניסחה את הדברים.

מדובר באשה שהגיעה בגלל עיטושים שיכולים להמשך יום שלם, נזלת שקופה צורבת, אשר לפעמים מתפשטת לנולזים באוזניים.

עשן סיגריות, ריח של בשמים או נרות וגם מזגנים, מאד מחמירים את מצבה.

בבדיקה של אלרגולוג לא נמצא כלום, וגם תרופות טבעיות שונות שניסתה לקחת לא הועילו.

היא הפסיקה לאכול מוצרי חלב, וגם זה לא הועיל.

לשאלה, מה קרה בזמן שלפני ההתפרצות-

היא סיפרה, שסבתא שלה נפטרה כחודש לפני שזה התחיל. זה היה מאד קשה בשבילה, והסבתא מאד חסרה לה.

עוד היא סיפרה, שהיא מאד קרובה לאבא שלה, ושהיא לוקחת עליו אחריות בכל מובן. לוקחת ללב דברים שאומרים עליו, והרצון שלה לסדר לו את החיים הולך איתה כל הזמן.

בשנתיים האחרונות הדברים לא הסתדרו לה כמו שרצתה, וזה מאד הלחיץ אותה.

המוות של סבתא היה מכה מאד חזקה. היא פחדה על העתיד של אבא שלה, ומה שיהיה איתו. הראש שלה כל הזמן היה עסוק במחשבות- מה יהיה, איך זה ייגמר...

היא מספרת שבאופן כללי אינה אובר- אופטימית.

לדבריה היא קלסטרופובית, וחסר לה אויר במקומות סגורים.

קשה לה בטיסות, בהן היא מרגישה שכואבות לה העצמות. היא חייבת לקום, לזוז, להסתובב, ומרגישה שהיא משתגעת. הצפיפות במטוס משגעת אותה. כנ"ל המחשבה שהיא לא יכולה לרדת מהמטוס מתי שהיא רוצה.

אוהבת חיות קשה.

הכול אצלה זה או שחור או לבן. היא מנסה לסגל גישה יותר חיובית, אבל זה לא בא לה בטבעיות.

כשהייתה בצבא, התנפחו לה הבלוטות בצוואר, ככה "יפה". ממש כמו שק. זה נמשך חודש וחצי לפחות.

בכל יום היא שותה לפחות שבע כוסות קפה.

נותנת שתן המון פעמים ביום.

היו לה מיגרנות, שהיו מלוות בהקאות קשות. כשהיא מקיאה היא נלחצת מהבחילה, ומפחדת שלא תנשום. לדבריה, היא יוצאת מגדרה כשמקיאה.

מבחינת חלומות- כשהייתה צעירה היו לה סיוטים מאד גדולים על נחשים והרבה חלומות על רדיפה.

אפשר לראות בסיפור הזה, שכמעט כל דבר שהיא מספרת הוא "וואו". הכל בגדול:

המילים שבהן היא משתמשת: שחור או לבן, אובר-אופטימית, הסיפור על מערכת היחסים עם אבא שלה.

התחושות שלה: הלחץ במטוס, ההרגשה כשהיא מקיאה, העוצמה בחלומות, ההתנפחות בצוואר, הקפה, השתן.

הכל ב over.

המקרה הזה הוא דוגמה אחת לאיך ההומיאופתיה מחברת את האלרגיה, שהיא תגובתיות יתר, לכל שאר הסיפור של המטופל, ששוזר בתוכו תגובתיות יתר ברמות נוספות של חייו של האדם.

זוהי ההסתכלות ההוליסטית, העמוקה והשלמה, וההומיאופתיה מטפלת בסיפור השלם, ולא רק בהסרת הסימפטום.

סיפורי מקרים נוספים, בפעם הבאה.

בינתיים, אתם מוזמנים להשאיר תגובות, לשאול שאלות, ללחוץ "לייק" ולשתף.

שלכם,

ורד.

45 דרכים להתמודד עם אלרגיה

בוקר טוב

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במאמר נחמד שמצאתי בנושא אלרגיות, וגם לתת כמה דגשים.
לפני כן,
למי שטרם נרשם לוובינר,
אפשר לעשות זאת כאן:


להרשמה לוובינר לחץ כאן


קטע קטן מתוך המאמר:





ביום שני, ה 2.1.12, בשעה 21:00, נפגש ג'וד וילדר- נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא, ואנוכי,
כדי לדבר על אלרגיות.

עוד קטע מתוך המאמר:


אנחנו לא נבקש מכם לשמור על כול הפתחים בבית סגורים,
וגם לא נגיד לכם לעולם לא לשבת על דשא.
גם לא נבקש מכם להעתיק את העץ מהחצר למקום אחר
(ברשות קק"ל, כמובן).

אנחנו נתמקד ברפואה הטבעית,
וכיצד ניתן להיעזר בה כדי


לא רק להקל,
אלא לרפא אלרגיות.


עוד קטע קטן מתוך המאמר-
שדווקא במקרה הזה
מתחבר יפה למה שנדבר עליו:

וגם:


לקריאת המאמר המלא:
לחץ כאן



והכי חשוב:
מי שטרם נרשם לוובינר,
אפשר לעשות זאת כאן


להרשמה לוובינר לחץ כאן
להשתמע בוובינר,
ורד טילן.

כוח הקסם של התבלינים

הפעם אני מביאה לכם המלצה שלי על סדנה שחובקת בתוכה ניחוחות, חום, טעמים וחמימות.

סדנת תבלינים ובישול חורפי של ג'וד וילדר- נטרופתית שחברה לג'ייקוב שגיב- בעלים של מסעדה קסומה במושב אביאל הסמוך אליי.

הנה מה שכתבה ג'וד על הסדנה:

"... התבלינים הם אהבתי . אני יודעת את מקורותיהם, ומה מציינים צבעיהם, ואת ריחותיהם...

...ללחישה הם מסגירים לידי את תכונותיהם החבויות , את כוחות הקסם שלהם.

כן בכולם יש כוחות קסם. אפילו בתבלינים האמריקאים היומיומיים שאתם בוזקים בלי משים בסיר הבישול שלכם...."

מתוך אדונית התבלינים/צ'.ב. דיוואקרוני.

טילו – הלא היא אדונית התבלינים, משתמשת בכוחם המסתורי של תבליניה ומרפאה את לקוחותיה ממכאוביהם.

אבל האמת לאמיתה היא שלתבלינים אין "כוחות קסם" אלא סגולות תרפואיטיות , אשר חלקן מסתמכות על מסורת רבת שנים, מה שקרוי בפינו "תרופות סבתא" וחלקם הגדול מסתמכות על עבודה מדעית וחקר החומרים הפעילים אשר מרכיבים אותם.

מעבר לטעמם המופלא, ולאין סוף השילובים המעניינים שאפשר ליצור על מנת לתבל את מזונינו, ניתן להשתמש בתבלינים להקלה על תסמינים כמו גם לריפוי מחלות.

ישנם תבלינים מחממים המתאימים לשימוש בחורף וכאלה שהם מקררים דוקא, ויותר מתאימים לשימוש בקיץ או למצבים של הורדת חום.

ישנם תבלינים מחטאים וכאלה שאפילו מסוגלים להמריץ מאוד את פעילותה של מערכת החיסון. ישנם תבלינים שמורידים רמות סוכר וכאלה שאף  תומכים בהרזייה.

ישנם תבלינים שמקלים על גזים וכאלה שגורמים לאלחוש (איזה תבלין אתם מריחים בבואכם למרפאת שיניים?) ומה לגבי הרטבת לילה או שלפוחית רגיזה?

כמעט לכל מערכת בגוף האדם ישנם תבלינים המקדמים בריאות וגם כאלה שלא רצוי לעשות בהם שימוש במצבי חולי אחדים.

אז איך יודעים מה טוב ומה לא? מה בגדר "תרופת סבתא" ולמי יש מחקרים תומכים? ובכלל איך יודעים כיצד להשתמש בהם לתיבול המזון כתזונה פונקיונלית? ואילו שילובים כדאי לעשות?

על כל זה ועוד בסדנת הבישול הבריא – ארוחת חורף בדגש על תבלינים.

יום ד' 14/12 בשעה 19:00 במושב אביאל ב"מזווה של ג'ייקוב"

אני אהיה שם על מנת להוביל אתכם דרך הסודות הרפואיים של מגוון תבלינים.

ג'ייקוב ישלב , יבשל יחד איתכם ואחר כך כמובן נסב לשולחן ליהנות מן המטעמים.

להתראות

ג'וד וילדר – "שירת העשבים" – תה ומרפא

מטפלת בקליניקה נטורופתית ומרצה לצמחי מרפא.

050-5664902

זמן שאול

קרוב לשנה שאני כותבת את הבלוג שלי. זה קרוב לשנה, שאתם מקבלים ממני פוסט חדש כמעט בכל שבוע. מי שעוקב אחריי וקורא את מה שאני כותבת, יכול ללמוד הרבה על חיי המקצועיים, על השקפת עולמי, על מה שאני חושבת כגורם או זרז מחלות, ועל מה שאני תופשת כמייצר ותומך בריאות. מי שעוקב אחריי וקורא את מה שאני כותבת, יכול ללמוד המון על כל אלה, כמו גם על חיי הפרטיים, למרות שלכאורה אני לא כותבת את הכול בצורה גלויה לחלוטין.

ובכל זאת, חדי העין יכולים להבחין מבעד ובין השורות, כמעט בכל מה שמתרחש בחיי במישור האישי.

לפני קצת יותר מ-11 שנים, כשהייתי בחופשת לידה, הייתי צופה סדרתית של תכנית הבוקר של אודטה. 

זה, כנראה, אחד מהדברים שנשים בחופשת לידה עושות.

באחת מהתכניות האלה, אודטה אמרה משהו, שנשאר איתי מאז. עם השנים, כאשר השקפת העולם שלי השתנתה והתרחבה, הבנתי שיש לי אמנם הרבה מה להגיד על מה שאמרה אודטה, אבל בכל זאת, אני לא שוכחת את מה שאמרה, ועד היום יש לזה השפעה גדולה עליי.

לכל אחד מאיתנו ניתן זמן חיים. אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן ניתן לו, ומתי יגיע זמנו ללכת.

אתה לא יודע אם יש לך רק עוד יום, שבוע, שנה או 40 שנים.

ההחלטה על זה התקבלה איפה שהוא שם למעלה, אצל מקבלי ההחלטות, הכוכבים, הגורל או איך שלא תקראו לזה, ולנו, אין שום יכולת להשפיע על זה ולקבוע מתי זה יקרה.

אבל על מה שאתה עושה עם הזמן שניתן לך, על זה יש לך השפעה מלאה ומוחלטת.

איך אתה חי את הזמן הזה? איזה תוכן אתה יוצק לתוכו? האם אתה אוהב? האם אתה כועס? האם אתה שמח? האם אתה חי את חייך בתסכול מתמשך?

על זה יש לך שליטה מלאה, וכדאי לך לבחור לנצל את הזמן הזה היטב.

כי כשיגיע הרגע, זה כבר לא יוכל להיות בידיך.

לא תוכל לשנות, או לתקן, או להחזיר את הגלגל לאחור. 

הייתה לי שיחה לאחרונה עם ידיד משפחה, שאמר שכל אחד אומר "טוב, אני אוכל אוכל גרוע, אני אעשן, אני אעשה ככה וככה... מה זה משנה? מקסימום, בסוף אני אמות!".

והידיד הזה אמר, בחוכמה רבה, שאנשים שוכחים את מה שקורה בין הזמן שאתה חי לבין הזמן שאתה מת.

מה קורה שם בדרך? איך אתה מגיע לשם? האם אתה מגיע לשם אדם מלא, בריא ושמח, שחי את חייו, מיצה אותם ונהנה מהם, או שאתה מגיע לשם מפונצ'ר לגמרי, חלש, חולה ואחרי שסבלת סבל רב? מה קורה לך בין לבין?

כשאתה צעיר ובריא, אתה לא נותן את הדעת על זה. אתה חושב "אה, ממילא כולם מתים בסוף..."

אני חושבת, שזו מהות העניין כולו. וכאן גם ה fine tuning שלי למה שאמרה אודטה.

לאורח החיים שלנו יש השפעה עצומה על מה שיקרה לנו בעתיד. על איך שנגיע לגיל המבוגר ולערוב ימינו.

למה שאנחנו אוכלים, לתרופות שאנחנו לוקחים- שמחלישות את כוח החיות שלנו- וגורמות לחולי ללכת ולהסתבך, למה שאנחנו יוצקים לחיינו: האם אנחנו חיים בכעס מתמיד, או בתסכול מתמשך, או שאנחנו מתרכזים בצד החיובי, היפה, המצחיק, הטוב של היקום הזה. האם אתה חי חיים של משמעות? האם אתה חי חיים שיש בהם ערך, גם עבורך וגם עבור הסובבים אותך?

דבר ידוע הוא, שאדם שאין לא בשביל מה לקום בבוקר, כנראה לא יאריך ימים. גם אדם שחי בכעס מתמיד, צפוי לחלות יותר. ולהיפך: חיים בעלי משמעות ואורח חיים בריא, אלה הם הדברים שייקבעו גם את איכות חייך בהווה, אבל גם את איכות חייך בעתיד, ואולי ישפיעו גם על משכם, מי יודע.

לי נראה ששווה לנסות. זה בכל מקרה יותר נעים ככה.

מצרפת לכם מצגת די מוכרת, אבל היא נראית לי מתאימה פה במיוחד. תהנו.

אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו יותר טובים אחרי שנתחתן. אחרי שיהיו לנו ילדים.

אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה.

אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.

האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו", אם לא עכשיו אז מתי?

החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה.

מישהו פעם אמר:"במשך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחר. בעיה שעליי להתמודד איתה, חוב שצריך לשלם.

עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי.

הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך.

יהיה טוב אם תשמור כל רגע שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.

לכן הפסק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר.

האושר הוא דרך, לא גורל.

"תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך"  

לצפייה במצגת ליחצו כאן

בריאות שלמה,

ורד.